דיבידנדים

הדיבידנד נראה יפה, אבל מאיפה הוא מגיע? כשמשקיע רואה שחברה מחלקת דיבידנד יציב, הוא לרוב שואל שאלה אחת בלבד: “כמה

אחת השאלות הראשונות שמשקיעים שואלים היא: “כמה דיבידנד זה נותן?” וכשמשקיע רואה תשואת דיבידנד של: 6%, 7%, או אפילו 10%

משקיעים רבים מתייחסים לדיבידנד כאל משהו קבוע: החברה משלמת – וזהו. בפועל, דיבידנד הוא החלטה ניהולית דינמית, שתלויה במצב החברה,

מעט דברים מלחיצים משקיע יותר מהודעה קצרה אחת: “החברה הודיעה על הפסקת חלוקת הדיבידנד”. עבור מי שבנה חלק מהתיק שלו

רוב המשקיעים רואים בדיבידנד שורה בדוח, סכום, תשואה, ולפעמים גם אחוז. אבל עבור הנהלה, דיבידנד הוא הרבה יותר מזה. הוא

כשחברה מחלקת דיבידנד, היא עושה פעולה פשוטה לכאורה: מעבירה כסף מהחברה לבעלי המניות. אבל מאחורי הפעולה הזו מסתתרת שאלה הרבה

בעולם ההשקעות קיימות שתי דרכים מרכזיות שבהן חברה יכולה “להחזיר ערך” לבעלי המניות שלה: דיבידנד ו־Buybacks (רכישה עצמית של מניות).

בעולם של תנודתיות, ריביות משתנות, משברים גלובליים וחוסר ודאות יש קבוצת מניות אחת ששומרת על יציבות מרשימה כבר עשרות שנים:

כשמשקיע מתחיל שומע על מניה שנותנת “תשואת דיבידנד של 8%, 10%, 12%”, הוא בדרך כלל מתלהב. “וואו, אני אקבל 10%