רוב המשקיעים הגדולים מוכרים לנו דרך סיפורים: אינטואיציה חדה, הבנת עסקים, שיחות עם הנהלות, תחושת בטן. ג’ים סימונס שבר את התבנית הזו לגמרי. הוא לא חיפש “חברות טובות”. הוא לא ניסה להבין הנהלות. והוא בטח לא האמין שבן אדם יכול לנצח שוק רק כי הוא חכם. במקום זה, הוא שאל שאלה אחרת לגמרי: איפה יש דפוסים שחוזרים על עצמם והאם אפשר למדוד אותם?
מי זה ג’ים סימונס: ומה באמת חשוב לדעת עליו?
ג’ים סימונס הגיע לעולם ההשקעות לא משוק ההון, אלא מהאקדמיה. מתמטיקאי מבריק, חוקר, אדם שמורגל לחשוב בסטטיסטיקה והסתברויות. כשהקים את קרן Renaissance Technologies, הוא לא חיפש אנליסטים קלאסיים, אלא:
- מתמטיקאים
- פיזיקאים
- סטטיסטיקאים
- מדעני נתונים
הרעיון היה פשוט אך קיצוני: אם השוק הוא מערכת מורכבת, צריך לנתח אותו כמו מערכת, לא כמו סיפור.
ההבדל המהותי: הסתברות במקום נרטיב
משקיעים אנושיים אוהבים סיפורים:
- “החברה תצמח”
- “המנכ״ל חזק”
- “התחום חם”
סימונס לא התעניין בזה. הוא חיפש משהו אחר לגמרי: קשרים סטטיסטיים, אנומליות חוזרות, ותבניות שמופיעות שוב ושוב. לא חשוב למה זה קורה, חשוב שזה קורה, ושזה קורה מספיק פעמים.
למה השיטה שלו עבדה כל כך טוב?
היתרון של סימונס לא היה “תחזית נכונה”, אלא שילוב של כמה דברים יחד:
- עבודה עם כמויות עצומות של נתונים
- משמעת מוחלטת לביצוע
- הוצאת רגש מההחלטות
- קבלת החלטות על בסיס הסתברות, לא ודאות
במילים פשוטות: גם כשהשיטה טועה, היא טועה בצורה מבוקרת.
למה משקיע פרטי לא יכול לחקות את סימונס?
וזו נקודה קריטית. משקיע פרטי:
- לא מחזיק צוות של עשרות מדענים
- לא עובד עם תשתיות מחשוב עצומות
- לא בונה מודלים שמתעדכנים בזמן אמת
ניסיון “להעתיק” את סימונס דרך:
- אלגוריתם פשוט
- בוט
- נוסחה באקסל
בדרך כלל נגמר באכזבה, אבל זה לא אומר שאין ממה ללמוד.
מה כן אפשר ללמוד מג’ים סימונס כמשקיע פרטי?
1. שיטה קודמת לדעה
סימונס לא פועל לפי תחושות. יש שיטה – והיא קובעת. גם משקיע פרטי צריך:
- כללים ברורים
- קריטריונים קבועים
- והפרדה בין רגש לפעולה
2. לא לחפש ודאות: לחפש יתרון קטן שחוזר על עצמו
השוק לא נותן ודאות. אבל לפעמים הוא נותן יתרון קטן, עקבי. משקיע שמנסה להיות “צודק תמיד” – נכשל. משקיע שמחפש יתרון קטן לאורך זמן – שורד.
3. משמעת חשובה יותר מחוכמה
הרבה אנשים חכמים הפסידו כסף. מעטים היו ממושמעים מספיק כדי להתמיד. סימונס בנה מערכות שמונעות ממנו להתערב רגשית. משקיע פרטי צריך לבנות תהליך שעושה את אותו הדבר.
למה הגישה הזו כל כך לא טבעית לבני אדם?
המוח האנושי:
- שונא אי־ודאות
- אוהב סיפורים
- מגיב חזק להפסדים
הגישה של סימונס:
- חיה עם אי־ודאות
- מתעלמת מסיפורים
- מסתכלת על ממוצעים ארוכי טווח
זו הסיבה שרוב האנשים לא מסוגלים לעבוד כך לבד.
הנתון החשוב ביותר: עקביות
הדבר המרשים ביותר אצל סימונס הוא לא שנה אחת מוצלחת, אלא עקביות לאורך זמן. לא בגלל ניחוש נכון, אלא בגלל מערכת שמצליחה להחזיק גם כשלא נעים. וזו נקודה קריטית למשקיע פרטי.
איך זה נראה בתיק של משקיע רגיל?
אצל משקיע פרטי, יישום העקרונות לא נראה כמו אלגוריתם. זה נראה כך:
- תיק עם חוקים ברורים
- פיזור שמבוסס על היגיון, לא תחושה
- החלטות שנקבעות מראש
- פחות אלתורים בזמן אמת
המטרה: לא להיות מבריק אלא להיות עקבי.
הטעות הנפוצה: לחשוב שהשוק “מרגיש” משהו
הרבה משקיעים אומרים: “התחושה שלי אומרת…” סימונס הוכיח פעם אחר פעם: לשוק אין רגשות, יש לו דפוסים. משקיע פרטי שלא מבין את זה, נותן לרגש לנהל אותו.
סיכום: מה ג’ים סימונס באמת מלמד אותנו?
ג’ים סימונס לא מלמד אותנו איך לבחור מניות. הוא מלמד אותנו:
- למה אינטואיציה לבד לא מספיקה
- למה שיטה חשובה יותר מדעה
- ולמה משמעת מנצחת חוכמה
מי שמנסה לחקות אותו – נכשל. מי שלומד ממנו עקרונות – מתקדם. אם הבנת שהבעיה שלך היא לא חוסר מידע, אלא חוסר תהליך ברור שמוציא רגש מההחלטות – זה בדיוק המקום שלך לעצור. במסגרת הלימודים בשוק ההון יחד איתי:
- נעשה סדר בפיננסים
- נבנה תיק השקעות לטווח ארוך
- נלמד יחד איך לקבל החלטות בלי להילחץ
- ונעבוד בפועל – כולל לחיצה על הכפתורים
המטרה היא לא להפוך לאלגוריתם, אלא להשקיע בצורה חכמה, שיטתית ורגועה לאורך זמן.