כשאנחנו קוראים דוחות כספיים של חברות המספרים עצמם עלולים להיראות יבשים: הכנסות, הוצאות, חוב ורווח נקי. עם זאת, משקיע חכם לא מסתפק במספרים גולמיים – הוא מחפש את היחסים הפיננסיים, שהם מדדים שמאפשרים להבין את הבריאות הכלכלית של החברה, את מידת הסיכון שבה ואת הפוטנציאל שלה לייצר תשואה. מעבר לכך, משקיעים משתמשים ביחסים פיננסיים ככלי השוואה בין חברות שונות, בין ענפים מגוונים, ואף ככלי למעקב אחר אותה חברה לאורך זמן. לכן, במדריך הזה נלמד צעד־אחר־צעד מהם היחסים החשובים ביותר, איך מחשבים אותם, כיצד מפרשים אותם, ומה ניתן ללמוד מהם כמשקיעים. בנוסף לכך, אם אתם בתחילת הדרך ורוצים בסיס חזק לפני שנכנסים לעומק היחסים הפיננסיים – מומלץ לקרוא גם את ספר שוק ההון למתחילים, שיספק לכם את כל היסודות החשובים להבנת השוק.
פרק 1: יחס P/E – מכפיל רווח
מה זה?
P/E (Price to Earnings) מבטא את היחס בין מחיר המניה בשוק לבין הרווח למניה (EPS).
נוסחה: P/E = מחיר מניה ÷ רווח למניה
איך מפרשים?
- P/E גבוה – המשקיעים מצפים לצמיחה עתידית גבוהה.
- P/E נמוך – המניה נסחרת בזול יחסית לרווחיה, או שהשוק חושש מירידה עתידית.
דוגמה מוחשית
- אפל נסחרת לרוב במכפיל 20–30.
- לעומת זאת, טסלה נסחרה במכפילים של מאות (!) בשנים של ציפיות גבוהות לצמיחה.
- בנקים בישראל נסחרים לרוב במכפיל חד־ספרתי, משום שהשוק מעריך שהם יציבים.
פרק 2: יחס PEG – צמיחה מול מכפיל
מה זה?
PEG (Price/Earnings to Growth) משקלל את ה־P/E ביחס לקצב הצמיחה של החברה.
נוסחה: PEG = P/E ÷ שיעור צמיחה שנתי
איך מפרשים?
- PEG סביב 1 – מחיר סביר ביחס לצמיחה.
- PEG גבוה מ־1 – המניה יקרה ביחס לצמיחה.
- PEG נמוך מ־1 – ייתכן שהמניה מתומחרת בזול.
לדוגמה
- חברה עם P/E של 20 שצומחת ב־20% בשנה → PEG = 1 (סביר).
- עסק עם P/E של 40 שצומח רק ב־10% → PEG = 4 (יקר מאוד).
במילים אחרות, היחס הזה מאפשר להבין לא רק את המחיר אלא גם את הצדקת הציפיות מאחוריו.
פרק 3: ROE – תשואה על ההון העצמי
מה זה?
ROE (Return on Equity) מראה כמה רווח החברה מייצרת ביחס להון העצמי של בעלי המניות.
נוסחה: ROE = רווח נקי ÷ הון עצמי
איך מפרשים?
- ROE גבוה – החברה מייצרת רווח ביעילות מההון שלה.
- ROE נמוך – החברה מתקשה לייצר ערך לבעלי המניות.
דוגמה
- חברות טכנולוגיה מצליחות, כמו אפל, מציגות ROE גבוה מ־30%.
- בנקים לרוב מציגים ROE של 10–15%.
- אם ROE גבוה מאוד (מעל 50%), חשוב לבדוק אם המינוף אחראי לכך ולא רק הביצועים העסקיים.
פרק 4: ROA – תשואה על הנכסים
מה זה?
ROA (Return on Assets) מראה כמה רווח החברה מפיקה ביחס לכלל הנכסים שלה.
נוסחה: ROA = רווח נקי ÷ נכסים כוללים
למה חשוב?
ROA מראה כיצד החברה משתמשת בנכסיה ביעילות – מכונות, נדל”ן, פטנטים ומזומן.
דוגמה אמיתית
- חברה תעשייתית שמציגה ROA של 5% נחשבת סבירה.
- בנקים מציגים לעיתים ROA נמוך (1–2%) כיוון שהם מחזיקים מאזנים גדולים מאוד.
כתוצאה מכך, כדאי להשוות ROA לחברות מאותו ענף בלבד כדי להבין את המשמעות האמיתית שלו.
פרק 5: יחס חוב להון (Debt to Equity)
מה זה?
היחס בודק כמה חוב נוטלת החברה ביחס להון העצמי שלה.
נוסחה: D/E = חוב כולל ÷ הון עצמי
איך מפרשים?
- יחס נמוך (מתחת ל־0.5) – החברה ממונפת מעט, ולכן רמת הסיכון נמוכה.
- יחס גבוה (מעל 1) – החברה נוטלת חוב רב יותר, ולכן הסיכון גבוה יותר.
דוגמה
- טבע לאחר רכישת אקטביס הציגה יחס חוב להון גבוה מאוד – כתוצאה מכך המשקיעים נבהלו.
- אפל מחזיקה מזומן עצום ולכן יחס החוב להון שלה נמוך יחסית.
פרק 6: Current Ratio – יחס שוטף
מה זה?
היחס מודד את יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויות השוטפות באמצעות נכסים שוטפים.
נוסחה: Current Ratio = נכסים שוטפים ÷ התחייבויות שוטפות
איך מפרשים?
- יחס גדול מ־1 – לחברה יש יותר נכסים שוטפים מאשר התחייבויות מיידיות.
- יחס קטן מ־1 – החברה עלולה להתקשות לעמוד בהתחייבויותיה בזמן.
לדוגמה
חברה שמחזיקה נכסים שוטפים של 200 מיליון והתחייבויות שוטפות של 100 מיליון → Current Ratio = 2 (מצב מצוין).
פרק 7: Quick Ratio – מבחן חומצה
מה זה?
בדומה ל־Current Ratio, אך היחס לא כולל את המלאי (שקשה להמיר למזומן במהירות).
נוסחה: Quick Ratio = (נכסים שוטפים – מלאי) ÷ התחייבויות שוטפות
למה חשוב?
היחס הזה מראה אם החברה מסוגלת לשלם חובות מיידיים גם ללא מכירת מלאי.
פרק 8: יחס רווח גולמי
מה זה?
היחס מודד את שיעור הרווח מהכנסות לאחר ניכוי עלות המכר.
נוסחה: Gross Margin = (רווח גולמי ÷ הכנסות) × 100
למה חשוב?
רווח גולמי גבוה מצביע על יכולת תמחור חזקה ועל יתרון תחרותי מובהק.
דוגמה
- אפל – רווח גולמי של כ־40% בזכות מותג חזק.
- סופרמרקטים – רווח גולמי נמוך (5–10%) כיוון שהתחרות בענף גבוהה.
פרק 9: יחס רווח תפעולי
מה זה?
היחס מודד את הרווח מהפעילות העסקית השוטפת (לפני מימון ומסים).
נוסחה: Operating Margin = (רווח תפעולי ÷ הכנסות) × 100
למה חשוב?
חברה יכולה להציג רווח גולמי גבוה, אך אם ההוצאות התפעוליות גבוהות מדי – הדבר מעיד על בעיה בניהול העסק. בנוסף לכך, יחס תפעולי גבוה משקף ניהול יעיל ושמירה על רווחיות לאורך זמן.
פרק 10: יחס רווח נקי
מה זה?
השורה התחתונה – כמה מההכנסות נשארות כרווח נקי לאחר כל ההוצאות.
נוסחה: Net Margin = (רווח נקי ÷ הכנסות) × 100
לדוגמה
- חברות טכנולוגיה מצליחות שומרות לרוב על Net Margin של 20–30%.
- חברות תעשייה ותעופה מצליחות בדרך כלל להגיע לרווח נקי של כ־5% או פחות.
בנוסף לכך, כאשר שיעור הרווח הנקי נמוך לאורך זמן, כדאי לבחון את מבנה ההוצאות וההתייעלות של הארגון, כיוון שאלה משפיעים ישירות על השורה התחתונה.
פרק 11: EPS – רווח למניה
מה זה?
EPS (Earnings Per Share) מחשב את הרווח הנקי למניה אחת.
למה חשוב?
הנתון הזה מראה כמה רווח מפיקה החברה לכל מניה בודדת. מעבר לכך, ממנו נגזר מכפיל הרווח (P/E), ולכן הוא כלי מרכזי בהערכת שווי מניות.
פרק 12: יחס דיבידנד (Dividend Yield)
מה זה?
היחס מודד את שיעור הדיבידנד ביחס למחיר המניה.
נוסחה: Dividend Yield = דיבידנד שנתי ÷ מחיר מניה
דוגמה מעשית
- בנקים וחברות אנרגיה נוטים להעניק דיבידנד גבוה (4–6%).
- חברות צמיחה בדרך כלל אינן מחלקות דיבידנד כלל, מאחר שהן בוחרות להשקיע את הרווחים בצמיחה עתידית.
פרק 13: יחס כיסוי ריבית (Interest Coverage Ratio)
מה זה?
היחס בוחן את יכולתה של חברה לשלם את הוצאות הריבית שלה.
נוסחה: Interest Coverage = רווח תפעולי ÷ הוצאות ריבית
דוגמה
- כאשר היחס גבוה מ־2, החברה יכולה לשלם ריבית בקלות.
- היחס נמוך מ־1, הרווח התפעולי לא מספיק לכיסוי הוצאות הריבית.
פרק 14: איך להשתמש ביחסים פיננסיים בצורה חכמה?
אל תסתכלו על יחס אחד בלבד – במקום זאת, שלבו כמה מדדים יחד כדי לקבל תמונה רחבה ומדויקת יותר. בנוסף לכך, השוו תמיד לחברות דומות בענף, משום שרק כך תוכלו להבין את ההקשר העסקי האמיתי. בחנו גם מגמות לאורך זמן, ולא רק נתון שנתי אחד. מעבר לכך, שלבו את היחסים הפיננסיים עם הבנה עסקית מעמיקה של החברה, מאחר שרק כך תוכלו לנתח את מצבה בצורה אמיתית. כדי להעמיק עוד יותר, מומלץ לבדוק גם את לימודים בשוק ההון – קורסים שילמדו אתכם לנתח חברות ודוחות כספיים כמו מקצוענים.
לסיכום: היחסים שעושים סדר בבלגן
קריאת דוחות כספיים יכולה להיות מבלבלת, אבל שימוש ביחסים פיננסיים הופך את זה למערכת פשוטה וברורה:
- האם החברה יקרה או זולה? (P/E, PEG)
- האם היא מייצרת ערך לבעלי המניות? (ROE, ROA)
- האם היא ממונפת מדי? (Debt to Equity)
- האם היא רווחית? (Margins)
- האם היא יכולה לשרוד? (Current Ratio, Interest Coverage)
משקיע שמיישם את היחסים הללו עובר מהסתמכות על תחושות – להבנה עמוקה של הנתונים ולקבלת החלטות מושכלות. לכן, אם אתם רוצים ללמוד כיצד לנתח דוחות אמיתיים ולהשתמש ביחסים פיננסיים כדי לבנות תיק חכם יותר – הצטרפו אל הביצה הפיננסית לליווי אישי או לקורס שוק ההון אונליין, ותגלו איך כל מספר הופך לתובנה שמובילה לרווחים.