השוק עולה. הכותרת בעיתון אומרת “האבטלה עלתה”. רגע … מה הקשר? איך ייתכן שנתון שלילי גורם לעליות? ובכן, ברוך הבא לעולם המאקרו – הלב הפועם שמניע את הבורסה. זה לא קסם, אלא מערכת כללים פשוטה שמחברת בין שלושה נתונים מרכזיים: אינפלציה, ריבית, ותעסוקה. לכן, מי שמבין את הקשר ביניהם – מבין את כיוון השוק. ומי שלא – בסופו של דבר נשאר לקרוא “כותרות” ולהתבלבל.
חלק 1: אינפלציה – השורש של כל תנועה
אינפלציה היא האויב מספר 1 של הבנקים המרכזיים. היא מייצגת עליית מחירים כללית במשק – וכשהיא גואה, כוח הקנייה של הציבור נשחק. לכן, כשאינפלציה עולה – הפד או בנק ישראל מעלים ריבית כדי לצנן את הכלכלה. לעומת זאת, כשאינפלציה יורדת – הם יכולים להוריד ריבית ולעודד צמיחה.
אבל למה זה חשוב לשוק ההון? ובכן:
ריבית גבוהה → כסף יקר יותר → משקיעים בורחים ממניות לסולידיות.
ריבית נמוכה → כסף זול → זרימה לשוק המניות.
למשל, בשנת 2022 הפד העלה ריבית מ־0% ל־5% כדי להילחם באינפלציה של 9%. כתוצאה מכך, הנאסד״ק התרסק ביותר מ־30%.
חלק 2: ריבית – הכלי שמסובב את העולם
הריבית היא כמו “דוושת הגז” והברקס של הכלכלה. כשהבנק המרכזי מעלה אותה – הוא “לוחץ ברקס”. מנגד, כשהוא מוריד – הוא “נותן גז”. יתרה מכך, הריבית קובעת הכל:
- כמה עולה לקחת משכנתא
- כמה עולה לחברות לגייס כסף
- וכמה שווה מניה בעתיד (כי תזרים עתידי מוזל לפי ריבית גבוהה שווה פחות)
לכן, כשמצפים שהריבית תרד, המשקיעים קונים מניות מראש. עם זאת, כשיש הפתעה של העלאת ריבית, השוק מגיב בירידות מיידיות. המשפט הקבוע בוול סטריט: “Don’t fight the Fed”. כלומר, אל תילחם בבנק המרכזי – הוא תמיד ינצח.
חלק 3: תעסוקה – ברומטר הכלכלה האמיתית
שוק העבודה הוא המראה של הכלכלה:
כשהאבטלה נמוכה מדי → הלחץ האינפלציוני עולה (כי כולם מרוויחים ומוציאים).
לעומת זאת, כשהאבטלה עולה → הביקושים יורדים → האינפלציה מתקררת.
וזה, אגב, יוצר את הבלבול הגדול ביותר: לפעמים נתון “רע” כמו עלייה באבטלה דווקא גורם לשוק לעלות – משום שהוא מרמז שהפד לא יצטרך להעלות ריבית שוב. למשל, אם שיעור האבטלה עולה מ־3.5% ל־4%, המשקיעים מפרשים את זה כ־”הכלכלה מתקררת” → סיכוי גבוה להפחתת ריבית → עליות בשוק.
חלק 4: איך הכל מתחבר?
| נתון | משמעות כלכלית | תגובת שוק צפויה |
|---|---|---|
| אינפלציה עולה | כוח קנייה נשחק, חשש מהעלאת ריבית | ירידות |
| אינפלציה יורדת | לחץ על הפד לעצור העלאות | עליות |
| אבטלה עולה | הכלכלה נחלשת, סיכוי להפחתת ריבית | עליות |
| אבטלה יורדת מדי | חשש מאינפלציה | ירידות |
| ריבית עולה | כסף יקר יותר, צמיחה נחלשת | ירידות |
| ריבית יורדת | כסף זול, השקעות מתרחבות | עליות |
חלק 5: איך משקיע פרטי יכול להשתמש בזה?
- לעקוב אחרי שלושת הנתונים: CPI (מדד המחירים לצרכן), החלטת הריבית, ונתוני אבטלה חודשיים.
- בנוסף, להבין מגמות, לא תגובות יומיות: תנועה אחת לא קובעת מגמה – ולכן חשוב לראות לאן הנתונים הולכים בטווח של רבעונים.
- מצד שני, לא לבנות תיק על תחזיות מאקרו בלבד: המאקרו חשוב להבנת התמונה – אבל בחירת מניות עדיין צריכה להתבסס על ניתוח מיקרו (חברה ספציפית, תזרים, חוב, שוק).
לסיכום
המאקרו הוא לא “תחום למומחים” – אלא פשוט “השפה” שבה הכלכלה מדברת. מי שמבין את האינפלציה, הריבית והתעסוקה – מבין את הקצב שבו הכסף זורם בעולם. כמו שבאפט אמר פעם: “כשאתה מבין איך המים זורמים – אתה יודע איפה לשחות”. רוצה ללמוד על הנושא הזה קצת יותר? אני מזמין אותך לקורס שוק ההון הפרקטי ביותר בישראל. בו, בין היתר, נבנה יחד תמונה מאקרו־מיקרו מלאה שתהפוך אותך למשקיע עם ביטחון ולא עם ניחושים.
השאר פרטים עכשיו – ותלמד לדבר את השפה של השוק.
