בעידן המידע הנוכחי, ההשקעה הפסיבית הפכה לא רק לטרנד, אלא לאסטרטגיה המנצחת עבור מיליוני משקיעים ברחבי העולם. הרעיון פשוט ומבריק: במקום לנסות “להכות את השוק” באמצעות בחירת מניות מסוכנת, אנחנו “קונים את השוק” כולו באמצעות מכשירים פיננסיים יעילים וזולים להפליא. מכשירים אלה מכונים בדרך כלל תעודות סל או קרנות סל מחקות, ובאנגלית: ETFs (Exchange Traded Funds).
מדוע ה־ETF הפך לכלי החזק ביותר של המשקיע המודרני? מכיוון שהוא מאפשר לכם, גם בסכומי כסף קטנים יחסית, לבצע פיזור סיכונים עצום על פני מאות חברות, בתיקי השקעות שנראים ומתנהגים כמו מניה. לדוגמה, במקום לקנות את כל 500 החברות הגדולות בארה”ב, אתם קונים “סלסלה” אחת – ETF עוקב S&P 500.
אולם, ככל שהשוק צומח, כך גדל גם מגוון ה־ETFs, והבחירה הופכת להיות משימה מאתגרת. על מנת להבטיח שאתם מקבלים את ההחלטה הפיננסית הטובה ביותר עבורכם, אתם חייבים לדעת איך לחפש, איפה לחפש ועל מה להסתכל. המטרה שלנו ב-“ביצה הפיננסית” היא שתוכלו לבצע את החיפוש והניתוח הזה באופן עצמאי, ללא הסתמכות על שמועות, פוסטים או דעות לא מבוססות. בפוסט מקיף זה, המבוסס על הסרטון החשוב שלי “איך מחפשים תעודות סל?“, אספק לכם את כל הכלים והידע הדרושים כדי להפוך למשקיעים עצמאיים ומקצועיים.
חלק א’: הכלים והיסודות – הכירו את שדה הקרב הפיננסי
כדי להתחיל לחפש ETFs, אנחנו צריכים לדעת איך “לדבר” עם גוגל ועם כלי החיפוש.
1. המושג המרכזי: ETF
המונח ETF (Exchange Traded Fund) הוא מילת המפתח שלנו. כשאתם מחפשים בגוגל, תמיד הוסיפו את המילה הזו לחיפוש. לדוגמה, אם אתם מחפשים קרנות העוקבות אחר מדד S&P 500, החיפוש שלכם יהיה: “S&P 500 ETF“.
2. תעודת סל מול קרן סל – מה ההבדל הקריטי?
בשיח היומיומי, המושגים משמשים לעיתים כמילים נרדפות. עם זאת, יש הבדל טכני חשוב:
- קרן סל (ETF / Index Fund): מכשיר פיננסי המחזיק בפועל בנכסי הבסיס. כלומר, קרן סל עוקבת S&P 500 באמת מחזיקה במניות 500 החברות.
- תעודת סל (ETN – Exchange Traded Note): מכשיר פיננסי שרק עוקב אחר המדד, מבלי להחזיק בפועל בנכסי הבסיס. מוצרים אלו בדרך כלל נושאים סיכון צד-נגדי (Counterparty Risk), שכן ביצועיהם תלויים בכוחה הפיננסי של החברה שהנפיקה אותם.
המסקנה הפרקטית: עלינו להבין בדיוק מה אנחנו קונים. כמשקיעים פסיביים, לרוב נעדיף קרנות סל שמחזיקות בנכסים בפועל (Physical Replication) – אמינות יותר ובטוחות יותר לטווח ארוך.
3. כלי החיפוש: ETFdb – חברנו הטוב ביותר
אמנם ניתן להתחיל כל חיפוש בגוגל, אך כדי למצוא נתונים מרוכזים, אנו ממליצים על אתרים ייעודיים לניתוח קרנות סל. האתר ETFdb.com (ETF Database) הוא כלי רב עוצמה המרכז מידע על מרבית הקרנות הקיימות. לאחר שתחפשו בגוגל “S&P 500 ETF” ותגללו, סביר להניח שתמצאו את האתר הזה ראשון.
חלק ב’: 5 קריטריונים לבחירה – המסננים להשקעה חכמה
לאחר שהקלדתם את החיפוש שלכם (למשל, “S&P 500 ETF”) באתר כמו ETFdb, תקבלו רשימה ארוכה של עוקבים. לדוגמה, עבור S&P 500 תקבלו סימולים כמו SPY, IVV, VOO ועוד. כדי לבחור את הטוב ביותר, עליכם להחיל 5 מסננים קריטיים:
1. דמי הניהול (Expense Ratio) – המדד החשוב ביותר
זהו העלות שאתם משלמים לגוף שמנהל את הקרן. דמי הניהול מוצגים באחוזים (למשל, 0.03% או 0.20%) והם מנוכים מהתשואה שלכם מדי שנה.
- חשיבות: בבחירת קרנות מחקות (שהרי כולן אמורות להשיג את אותה תשואה), דמי הניהול הם המשתנה הקריטי שמשפיע על הרווח הנקי שלכם לאורך זמן.
- כלל אצבע: עבור מדדים פופולריים (S&P 500, NASDAQ 100) חפשו דמי ניהול הנמוכים מ־0.10%. ככל שהמוצר פופולרי יותר, דמי הניהול יהיו נמוכים יותר.
2. סך הנכסים המנוהלים (Total Assets / AUM) – גודל הקרן
קריטריון זה מודד את הסכום הכולל של הכסף המנוהל על ידי הקרן, במיליארדים או מיליוני דולרים.
- חשיבות: קרנות גדולות הן לרוב יציבות יותר, אמינות יותר, ובעלות עלויות תפעול נמוכות יותר, מה שמתורגם ליעילות גבוהה יותר.
- כלל אצבע: חפשו קרנות שמנהלות לפחות כמה מאות מיליוני דולרים, ולרוב עדיף מעל מיליארד דולר (מוצג בטבלאות ב־ETFdb לרוב ב-100K ומעלה, המייצגים 100 מיליארד). זהו חלק מה־V (וידוא) שאתם עושים בבחירת המוצר.
3. מחזורי מסחר (Trading Volume) – מדד הנזילות
מחזורי המסחר מודדים כמה יחידות מהקרן מחליפות ידיים מדי יום.
- חשיבות: ככל שהמחזור גבוה יותר, כך הקרן נזילה יותר. נזילות גבוהה מבטיחה שתוכלו לקנות ולמכור את הקרן במהירות ובמחיר הוגן, ללא פערים גדולים.
- כלל אצבע: עבור קרן מרכזית (כמו S&P 500) חפשו מחזורים של חצי מיליון מניות ביום ומעלה בממוצע. אם מחזורי המסחר נמוכים יותר, עלולה להיות בעיה במכירה של סכומי כסף מאוד גדולים.
4. השוואת תשואות (Performance) – מדד העקיבה
אם כל הקרנות עוקבות אחר אותו מדד (למשל S&P 500), התשואה שלהן מתחילת השנה (YTD – Year To Date) וכן לאורך 5-10 שנים חייבת להיות זהה או כמעט זהה.
- חשיבות: השוואת ביצועים מוודאת שאין “טעות עקיבה” (Tracking Error) משמעותית. אם קרן אחת משיגה תשואה נמוכה משמעותית מהאחרות, זה סימן אזהרה.
איך בודקים:
- ב-ETFdb: השוו את עמודת YTD.
- בכלי גרפים: השתמשו באתרים כמו TradingView או Google Finance, הזינו את הסימולים של כמה קרנות והשוו את הגרפים שלהן על פני 5-10 שנים. ההשוואה תוכיח שהן פועלות באופן דומה.
5. סוג הקרן: ממונפת/הופכית והחזקות – להימנע ממלכודות
בחיפוש, אתם עלולים להיתקל בקרנות עם שמות כמו “Daily,” “Bull,” או “Bear“.
- קרנות ממונפות (Leveraged) והופכיות (Inverse): קרנות אלו מנסות להשיג תשואה כפולה, משולשת או הפוכה (שורט) מהמדד. קרנות אלו אינן מיועדות למשקיע הפסיבי לטווח ארוך. דמי הניהול שלהן גבוהים משמעותית (למשל, 0.58% ומעלה), והן מכשירים מסוכנים המיועדים למסחר יומי. התרחקו מהן.
- החזקות (Holdings): עבור כל קרן, בדקו את לשונית “Holdings” או “Constituents“. ודאו שהיא מחזיקה בפועל במניות שאחריהן היא אמורה לעקוב (למשל, 500 חברות S&P 500).
מי שרוצה ללמוד לנתח קרנות סל ולבנות תיק השקעות מגוון בעצמו, יכול להעמיק במסגרת קורס שוק ההון אונליין שבו נלמדת השיטה המעשית לאיתור והשוואת ETFs בצורה מקצועית.
חלק ג’: הדרכה מעשית – איך לחפש מוצרי נישה ושוק ישראלי
לאחר ששלטנו בחיפוש הבסיסי (מדדים מובילים), אפשר לעלות רמה ולחפש מוצרי נישה ומדדים פחות נפוצים.
1. חיפוש לפי סקטורים ותעשיות
נניח שאתם רוצים להשקיע באופן ממוקד בסקטור הפיננסים (Financial Sector).
- חיפוש בסיסי: כתבו בגוגל “Financial ETF“.
- שימוש באתר ניתוח (למשל ETFDB): השתמשו באתרים כמו ETFDB כדי לראות את חלוקת המניות לפי סקטור. לאחר שבחרתם סקטור, אתם יכולים לראות את המניות הגדולות בו.
- חיפוש ETF לפי מניה: נניח שמצאתם שמניית ויזה (Visa) מעניינת אתכם. יש אתרים המאפשרים לכם לחפש באיזה ETFs היא נמצאת. כשתזינו את הסימול של ויזה, תקבלו רשימה של ETFs (כמו XLF) ומהו אחוז החזקה של ויזה בתוכם.
ניתוח הנישה: כאשר אתם נכנסים לנישה (כמו XLF – Financial Sector ETF), שימו לב:
- ריכוז נכסים: קרן נישה כזו תנהל פחות נכסים מאשר קרן S&P 500.
- דמי ניהול: ייתכן שדמי הניהול יהיו גבוהים יותר (ככל שהמוצר נישתי יותר).
- וודאו את ההחזקות: בדקו את לשונית “Holdings” כדי לוודא שאתם מקבלים את החשיפה שרציתם (למשל, בנקים, ביטוחים וכו’).
2. חיפוש לפי מדינה
אם תרצו לעקוב אחרי כלכלה ספציפית (למשל אוסטרליה), כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להחליף את ה־”קוביות” בחיפוש.
- חיפוש: כתבו בגוגל: “Australia ETF“.
סיכונים בנישה בינלאומית:
- נכסים נמוכים: סביר להניח שסך הנכסים המנוהלים ומחזורי המסחר יהיו נמוכים מאוד.
- דמי ניהול גבוהים: תשלמו דמי ניהול גבוהים יותר על מוצר פחות פופולרי (לדוגמה, 0.50% ומעלה).
המלצת וורן באפט: זכרו את הכלל של וורן באפט: “לעולם אל תהמרו נגד ארה”ב“. אם אתם לא בטוחים, הדרך הקלה והיעילה ביותר היא פשוט לקנות את השוק האמריקאי.
3. חיפוש בישראל
אם תרצו לבדוק קרנות ישראליות עוקבות, תצטרכו להשתמש באתרים ישראליים: גלובס, BizPortal או אתר הבורסה.
- הקושי: המערכות הישראליות פחות ידידותיות למשתמש מהכלים האמריקאיים, והמידע פחות מרוכז.
- העמלות: קרנות ישראליות הן לרוב יקרות יותר מדמי הניהול הזעומים בחו”ל, ולעיתים יש לשים לב לרכיבים נוספים בעלות (כמו מס פקטור).
מסקנה: אם אתם פותחים חשבון אצל ברוקר זר (כמו אינטראקטיב ברוקרס), עדיף לרכוש את הקרנות הזרות היעילות יותר מבחינת עלויות. אם אתם בתחילת הדרך ומעוניינים לרכוש יסודות יציבים בהשקעה פסיבית ואקטיבית, מומלץ להציץ גם במסלול לימודים שוק ההון למתחילים, שמסביר צעד אחר צעד איך להתחיל להשקיע בביטחון.
חלק ד’: שיקולים מתקדמים – יתרון הריבית דריבית הנסתר
לאחר שבחרתם קרן שעמדה בכל 5 הקריטריונים, ישנו שיקול נוסף הנוגע למיסוי ותשואה: קרנות צוברות מול קרנות מחלקות.
- קרן מחלקת דיבידנד (Distributing): משלמת לכם את הדיבידנדים שהיא מקבלת מהחברות שבתוכה. אתם מקבלים את הכסף, אך נאלצים לשלם עליו מס רווחי הון (כ־25% בישראל) באותו רגע. (בר שינוי דרך תוכנית דריפ באינטראקטיב ישראל)
- קרן צוברת דיבידנד (Accumulating): אינה מחלקת את הדיבידנדים, אלא משקיעה אותם מחדש בתוך הקרן באופן אוטומטי.
מדוע זה קריטי?
קרן צוברת מאפשרת לכם לדחות את תשלום המס. במקום לשלם מס על הדיבידנד כל שנה, הכסף שנועד למס ממשיך להיות מושקע ומייצר לכם תשואה (ריבית דריבית) לאורך שנים. תשלום המס יתבצע רק כאשר תמכרו את הקרן בעתיד הרחוק. היתרון הזה הוא משמעותי במיוחד למשקיעים לטווח ארוך. לכן, משקיעים רבים בוחרים בקרנות צוברות כדי למקסם את הרווח הנקי שלהם.
חלק ה’ ואחרון: צאו מהספקות והתחילו לחפש!
אם הגעתם עד לכאן, אתם כבר מבינים יותר מ־90% מהציבור המשקיע. זה הזמן להפוך את הידע שרכשתם – ממושגים תיאורטיים – לצעדים מעשיים שישנו את עתידכם הפיננסי.
אל תתנו לפחד מהלא-נודע לעצור אתכם. הכלים (גוגל, ETFdb, טריידינג ויו) קיימים ובחינם, והשיטה ברורה:
- החליטו על מדד: S&P 500, NASDAQ 100, MSCI World.
- חפשו את הסימול: “S&P 500 ETF“.
- השוו וסננו: דמי ניהול נמוכים, נכסים גדולים, מחזורי מסחר גבוהים.
- הימנעו מקרנות מיוחדות: לא ממונפות, לא הופכיות.
- בצעו את הרכישה: דרך אינטראקטיב/בלינק או אקסלנס, והמשיכו להשקיע באופן קבוע (DCA).
זכרו, ההחלטה הפיננסית החשובה ביותר שאתם יכולים לעשות היא לא איזו מניה לקנות, אלא איך לחפש ואיזו קרן סל בסיסית וזולה תשרת אתכם בצורה הטובה ביותר לאורך עשרות שנים. אנו עומדים מאחוריכם ומתעקשים שתלמדו את השיטה הזו לעומק. הצפייה בסרטון שלנו תעניק לכם את ההדגמה הוויזואלית, את דוגמאות החיפוש בזמן אמת, ואת הבדיקה המדויקת של הגרפים והאתרים. זו לא המלצה, זו אחריות: עכשיו, כשאתם יודעים מה לחפש, צפו בסרטון מעלה.
הכוח האמיתי של ההשקעה הפסיבית הוא לא בידיעת עוד טריק או קרן – אלא במשמעת ובהתמדה. אם תדבקו בדרך הזו, תבנו עוצמה פיננסית לאורך שנים. אבל – אתם לא חייבים לעשות את זה לבד. למי שמעדיף ללמוד לבד ובקצב אישי, אני ממליץ לקרוא את ספר שוק ההון למתחילים, שמרכז את כל העקרונות, המונחים והדוגמאות שבפוסט הזה בשפה פשוטה וברורה. אני מזמין אתכם להצטרף אליי, איגור מהביצה הפיננסית, לליווי אישי אחד-על-אחד. ביחד נבנה תיק השקעות נכון, נלמד את הכלים המעשיים, ונהפוך אתכם למשקיעים עצמאיים ובטוחים.
