רוב המשקיעים מתמקדים במניות ספציפיות או במדדים: אפל, טסלה, ת”א 35, נאסד”ק. אבל האמת היא שברוב המקרים, הכוחות הכי חזקים שמניעים את השוק בכלל לא קשורים לחברה בודדת. למעשה, הם מגיעים מלמעלה – מהממשלה ומהבנק המרכזי. שתי מערכות עיקריות אשר מנהלות את הכלכלה הן:
- מדיניות מוניטרית – כלי העבודה של הבנק המרכזי.
- מדיניות פיסקלית – כלי העבודה של הממשלה.
הבנה של שתי המערכות האלו, אם כן, יכולה לעשות את ההבדל בין תיק השקעות שמותאם לעולם המשתנה, לבין תיק שמתרסק בגלל החלטה אחת של בנק ישראל או של הפדרל ריזרב בארה”ב. למי שמעוניין להעמיק עוד – ספר על שוק ההון יספק לכם את הכלים להבין את ההשפעה של מדיניות כלכלית ולהפוך את הידע למיומנות השקעה.
מהי מדיניות מוניטרית?
מדיניות מוניטרית = ניהול כמות הכסף במשק. האחראים לכך הם הבנקים המרכזיים. בישראל – בנק ישראל, בארה”ב – הפדרל ריזרב (Fed), באירופה – הבנק המרכזי האירופי (ECB).
הכלים המרכזיים של מדיניות מוניטרית
ריבית – זהו הכלי החשוב ביותר.
- ריבית גבוהה → הלוואות יקרות, צריכה יורדת, צמיחה נחלשת.
- ריבית נמוכה → הלוואות זולות, צריכה עולה, שוק המניות נהנה.
הרחבה כמותית (QE) – הדפסת כסף ורכישת אג”ח:
- מכניס נזילות לשוק.
- דוחף מחירים כלפי מעלה.
כמו כן, יש גם הקשחת תנאים – צמצום כמות הכסף, הגדלת דרישות רזרבה מהבנקים.
דוגמה – הקורונה 2020
הפד הוריד את הריבית לאפס והדפיס כסף בהיקף עצום. כתוצאה מכך, השוק זינק במהירות שיא. עם זאת, ב־2022, כשהאינפלציה יצאה משליטה, הפד העלה את הריבית בצורה האגרסיבית ביותר מאז שנות ה־80 – מניות טכנולוגיה התרסקו.
מהי מדיניות פיסקלית?
מדיניות פיסקלית = ניהול תקציב המדינה. האחראית לכך היא הממשלה: הכנסת (המחוקקת) ומשרד האוצר (המבצע).
הכלים המרכזיים של מדיניות פיסקלית
- מיסוי – העלאת או הורדת מסים משפיעה ישירות על הצריכה וההשקעות.
- הוצאות ציבוריות – השקעה בתשתיות, בריאות, חינוך, ביטחון.
- סובסידיות ותמריצים – מענקים לאזרחים, תמיכה באנרגיה ירוקה, תוכניות סיוע.
דוגמה – משבר 2008
ממשלת ארה”ב הזרימה מאות מיליארדים לחילוץ הבנקים. ללא ההתערבות הזו, המערכת הפיננסית הייתה קורסת.
דוגמה נוספת – מענקי הקורונה
ב־2020 אזרחים בארה”ב קיבלו צ’קים ישירים לחשבון. בישראל חולקו מענקים לכל אזרח. בסופו של דבר, התוצאה הייתה שמירה על צריכה גבוהה, אך גם תרומה לעליית מחירים.
איך המדיניות משפיעה על השוק?
מניות
- ריבית עולה → מניות צמיחה נפגעות (טכנולוגיה, סטארט־אפים).
- ריבית יורדת → מניות נהנות.
- תמריצים ממשלתיים → ענפים מסוימים פורחים (לדוגמה: אנרגיה ירוקה).
אג”ח
- ריבית עולה → תשואות אג”ח עולות, המחירים יורדים.
- הרחבות מוניטריות → ביקוש עולה, תשואות יורדות.
נדל”ן
- ריבית משכנתאות גבוהה → פחות ביקוש לדירות.
- תוכניות ממשלתיות לדיור → תמיכה בשוק הנדל”ן.
מט”ח
- ריבית גבוהה מושכת הון זר → המטבע מתחזק.
- גרעון ממשלתי מתמשך → המטבע נחלש.
דוגמאות היסטוריות חשובות
שנות ה־70 – אינפלציה בארה”ב
האינפלציה השתוללה, הפד העלה ריבית עד מעל 15%. זה אמנם עצר את האינפלציה, אך יצר מיתון קשה.
2008 – המשבר הפיננסי
- מוניטרית: ריבית ירדה לאפס, תוכניות QE.
- פיסקלית: חילוץ ענק לבנקים ותעשיית הרכב.
התוצאה: השוק קרס אך התאושש תוך שנים מעטות.
2020 – הקורונה
- מוניטרית: ריבית אפס, הדפסת כסף מסיבית.
- פיסקלית: מענקים לאזרחים ותמיכה בעסקים.
גם כאן, התוצאה הייתה עלייה חדה בשווקים – ובהמשך, אינפלציה.
ישראל בשנות ה־80
האינפלציה בישראל זינקה ל־400% בשנה. הממשלה והבנק המרכזי הפעילו תוכנית חירום: הקפאת שכר, צמצום תקציבי, ריבית גבוהה. בסופו של תהליך, זה הציל את המשק מקריסה מוחלטת.
מונחים שחשוב להכיר
- אינפלציה – עליית מחירים.
- דפלציה – ירידת מחירים, מסוכנת לא פחות.
- QE (Quantitative Easing) – הדפסת כסף וקניית אג”ח.
- גרעון תקציבי – כשהממשלה מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה.
- צמיחה (GDP) – מדד לייצור הכולל במשק.
איך לזהות מראש שינוי במדיניות?
- נאומי נגידים – נגיד בנק ישראל או יו”ר הפד נותנים רמזים.
אפילו מילה אחת (“persistent inflation”) יכולה לשנות תחזיות.
מדדים מקדימים
- אינפלציה (CPI) – עלייה חדה מאותת על העלאות ריבית קרובות.
- כמו כן, נתוני תעסוקה (NFP) מאותתים על כלכלה חזקה.
- PMI – מאותת על צמיחה או האטה.
- עקום תשואות אג”ח – כשהתשואות לטווח קצר גבוהות מהארוך → סימן מיתון מתקרב.
- שוק המט”ח – התחזקות השקל או הדולר יכולה להקדים שינוי בריבית.
טעויות נפוצות של משקיעים
- התעלמות מהמאקרו → התמקדות רק במניות.
- בנוסף, התאהבות במניה בלי קשר לריבית ולמדיניות.
- בלבול בין צעדים זמניים (כמו מענקי קורונה) לבין מגמות ארוכות טווח.
- אי־הבנה שהחלטות מדיניות משפיעות על כל הענפים בצורה שונה.
השפעה על סקטורים שונים בשוק
- טכנולוגיה – נפגעת מעליות ריבית, כי שווי החברות מבוסס על רווחים עתידיים.
- לעומת זאת, סקטור הפיננסים (בנקים) נהנה מעליות ריבית.
- אנרגיה – תלויה בתמריצים ממשלתיים ובמדיניות סביבתית.
- נדל”ן – רגיש מאוד לריביות משכנתאות, חובות, ותוכניות ממשלתיות לדיור.
- בריאות וצריכה בסיסית – סקטורים דפנסיביים, נשארים יציבים גם בתקופות מיתון או ריביות גבוהות.
טיפים פרקטיים שכל משקיע חייב להכיר
- שמרו יומן השקעות שבו תכתבו אילו החלטות מדיניות השפיעו עליכם.
- כמו כן, בדקו את ההיסטוריה – איך תיק ההשקעות שלכם מגיב לעליות ריבית או לתמריצים ממשלתיים.
- אל תנסו לנחש – בנו תיק מאוזן מראש.
- במקום זאת, לימדו להבחין בין רעש תקשורתי לבין צעדים אמיתיים שמזיזים שווקים.
לסיום: מי שמבין מדיניות – מבין בשוק ההון
שוק ההון הוא לא רק גרפים ודוחות. הוא מושפע באופן ישיר מהחלטות של ממשלות ובנקים מרכזיים. לכן, הבנה בסיסית של מדיניות מוניטרית ופיסקלית תיתן לכם יתרון אדיר כמשקיעים: תוכלו לזהות מגמות מוקדם, להתאים את התיק, ולפעול בצורה שקולה במקום באימפולס. אם אתם רוצים ללמוד איך לקרוא לא רק מניות ודוחות, אלא גם את “התמונה” הגדולה – אני מזמין אתכם להצטרף לליווי אישי ולקורס שוק ההון של הביצה הפיננסית. ביחד נלמד, איך לשלב ניתוח מאקרו עם ניהול תיק פרקטי – כדי להפוך אתכם למשקיעים שיודעים לראות לא רק את “העצים“, אלא את כל היער.
