השקעה בבורסה הישראלית היא הבחירה הטבעית של רוב המשקיעים הישראלים, והיא גם אחת ההחלטות הפחות נבדקות שהם מקבלים. אנחנו מכירים את החברות, קוראים עליהן בעיתון ומרגישים שאנחנו מבינים את השוק. במדריך הזה נבדוק מה באמת קורה לתיק שמרוכז בישראל, למה זה מסוכן יותר ממה שנדמה, ואיך בונים פיזור גלובלי אמיתי.
מה הבעיה בהשקעה בבורסה הישראלית בלבד?
אין שום בעיה בהשקעה בבורסה הישראלית כרכיב בתיק. הבעיה מתחילה כשהיא הרכיב היחיד.
הסיבה אינה פטריוטיזם ואינה דעה על הכלכלה המקומית. היא מתמטית: תיק שכל נכסיו נשענים על אותה כלכלה, אותו מטבע ואותה מערכת פוליטית איננו תיק מפוזר, גם אם הוא מכיל עשרות מניות שונות.
הטיית הבית: הכשל שכולנו נופלים בו
התופעה שבה משקיעים מרכזים את הונם בנכסים מקומיים נקראת הטיית הבית (Home Bias), וחוקרים תיעדו אותה בכל מדינה שבדקו. משקיעים ביפן מחזיקים יותר מדי מניות יפניות, קנדים מחזיקים יותר מדי מניות קנדיות, וישראלים מחזיקים יותר מדי מניות ישראליות.
המנגנון הפסיכולוגי פשוט. מה שמוכר מרגיש בטוח. אנחנו קוראים על החברות האלה בחדשות, מכירים את המנכ”לים בשמם וקונים את המוצרים שלהן, ולכן נדמה לנו שיש לנו יתרון מידע. בפועל, היכרות איננה ניתוח, ותחושת ביטחון איננה ניהול סיכונים.
כמה מהחיים הכלכליים שלכם כבר תלויים בישראל?
זו השאלה שהופכת את הדיון מתיאורטי למעשי. לפני שאתם מחליטים על השקעה בבורסה הישראלית, בדקו כמה חשיפה כבר יש לכם בלי שבחרתם בה.
| נכס | למה הוא צמוד |
|---|---|
| המשכורת שלכם | מעסיק ישראלי, שקלים |
| קרן הפנסיה | חשיפה משמעותית לשוק המקומי ולאג”ח ממשלת ישראל |
| קרן ההשתלמות וקופות הגמל | אותו סיפור |
| הדירה או השכירות | שוק הנדל”ן הישראלי |
| העסק, אם יש לכם | לקוחות ישראלים |
עכשיו הוסיפו לרשימה הזו גם את תיק ההשקעות העצמאי שלכם. התוצאה היא שכל מקורות ההכנסה, החיסכון והנכסים שלכם תלויים באותו משק. משבר מקומי אחד פוגע בכולם בו זמנית, וזו בדיוק ההגדרה של ריכוזיות סיכון.
הרעיון של תיק השקעות מגוון הוא שהרכיבים בו לא ייפלו יחד. תיק ישראלי בתוך חיים ישראליים לא עומד בתנאי הזה.
ריכוזיות סקטוריאלית: מה באמת יש במדד ת”א 125
נקודה שרוב המשקיעים לא בודקים: מדד מקומי רחב אינו בהכרח מדד מפוזר.
מדד ת”א 125 מרכז חלק גדול מהמשקל שלו בשני סקטורים, הבנקאות והנדל”ן המקומי. כשריבית בנק ישראל זזה או כששוק הדיור מאט, חלק ניכר מהמדד מגיב לאותו גורם בבת אחת. אתם מחזיקים 125 חברות ומקבלים חשיפה לשניים או שלושה סיפורים כלכליים.
לשם השוואה, שוק המניות האמריקאי מחלק את החברות ל-11 סקטורים נפרדים, ובהם טכנולוגיה, בריאות, אנרגיה, תעשייה ותשתיות. חברות כמו אלה שמובילות את המדדים הגלובליים מוכרות ברחבי העולם, ולכן הן חשופות למחזורי עסקים שונים ולא לאותו משק בלבד.
אפשר לבדוק את הרכב המדדים המקומיים ואת ביצועיהם ישירות באתר הבורסה בתל אביב, ולהשוות אותם בעצמכם למדדים גלובליים לאורך תקופות שונות. מי שרוצה רקע מסודר על המבנה המקומי יכול להתחיל מהמדדים והסקטורים המרכזיים בשוק ההון הישראלי.
הסיכון הגיאופוליטי בהשקעה בבורסה הישראלית
לכל שוק יש סיכונים. הייחוד של השוק המקומי הוא שאת חלק מהסיכונים שלו אי אפשר לנתח בכלים פונדמנטליים.
אפשר לקרוא דוח כספי ולהעריך את שולי הרווח של חברה, את החוב שלה ואת קצב הצמיחה. אי אפשר לתמחר בדוח מתיחות ביטחונית, שינוי ביחסי חוץ או אירוע אזורי. הגורמים האלה משפיעים מיד על שערי המניות ועל השקל, ללא שום קשר לאיכות העסקית של החברות עצמן.
המשמעות למשקיע פרטי היא שמחקר טוב יותר לא יצמצם חלק מהתנודתיות בתיק מקומי. הדרך היחידה לצמצם אותו היא לא להחזיק את כל הכסף באותו אזור גיאוגרפי.
איך עוברים מהשקעה בבורסה הישראלית לתיק גלובלי?
המעבר מהשקעה בבורסה הישראלית בלבד לתיק גלובלי אינו דורש מומחיות מיוחדת. הוא דורש שלושה צעדים.
- לבחור ערוץ שמאפשר גישה לשווקים בחו”ל. ההבדלים בעמלות ובטיפול במס בין הערוצים משמעותיים, וכדאי להכיר אותם לפני שפותחים חשבון. פירטנו אותם במדריך הבנק מול ברוקר זר
- לבנות ליבה רחבה. קרן שעוקבת אחרי מדד גלובלי או אמריקאי רחב נותנת חשיפה למאות חברות בעסקה אחת. כך בוחנים קרן סל לפני שקונים אותה
- להחליט מה מקומה של ישראל בתיק. לא לאפס אותה בהכרח, אלא לקבוע לה משקל מודע במקום שהיא תהיה ברירת המחדל
הצעד השלישי הוא העיקר. המטרה איננה לנטוש את השוק המקומי אלא להפוך את החשיפה אליו להחלטה במקום להרגל. תיק שמנוהל לטווח ארוך נבנה ממשקולות מתוכננות, לא מסנטימנט.
שאלות נפוצות על השקעה בבורסה הישראלית
האם כדאי להשקיע בבורסה הישראלית בכלל?
כרכיב בתיק מפוזר, בהחלט. הבעיה איננה החשיפה לישראל אלא ריכוז כל ההון בה, במיוחד כשהמשכורת, הפנסיה והדיור שלכם כבר תלויים באותו משק.
מה זה הטיית הבית?
נטייה שחוזרת אצל משקיעים בכל העולם להחזיק משקל עודף בנכסים של מדינתם, מתוך תחושת היכרות וביטחון ולא מתוך ניתוח.
מדד ת”א 125 נחשב מפוזר?
הוא מכיל 125 חברות, אך מרכז חלק גדול מהמשקל שלו בסקטור הבנקאות והנדל”ן המקומי. מספר החברות אינו זהה לפיזור אמיתי בין ענפים וכלכלות.
איך אפשר להשקיע בחו”ל מישראל?
דרך חשבון בבנק, בבית השקעות ישראלי או אצל ברוקר זר. שלושת הערוצים נבדלים בעמלות, בהמרת המט”ח ובשאלה מי מטפל בדיווח למס.
האם פיזור גלובלי מבטל את הסיכון?
לא. הוא מצמצם סיכון ספציפי למדינה ולסקטור, אך אינו מגן מפני ירידה בשווקים בכללותם. שום פיזור אינו מבטיח תשואה.
בשורה התחתונה
השקעה בבורסה הישראלית איננה טעות. ריכוז כל ההון בה, בזמן שכל שאר החיים הכלכליים שלכם כבר צמודים לאותו משק, כן.
המבחן פשוט: אם משבר מקומי אחד עלול לפגוע בו זמנית במשכורת, בפנסיה, בדירה ובתיק ההשקעות שלכם, התיק לא ממלא את תפקידו. פיזור גלובלי אינו הצהרה פוליטית, הוא פשוט הדרך היחידה שבה חלק מהנכסים שלכם לא תלויים באותם אירועים.
השוואה לאפיק אחר לגמרי, שישראלים רבים מעדיפים, נמצאת בנדל”ן או שוק ההון.
רוצים ליווי במעבר לתיק גלובלי?
הכסף שלכם מושקע כולו בישראל ואתם מתחילים להבין את הסיכון שבריכוזיות? אני מזמין אתכם לליווי אחד על אחד בזום. נשב יחד, אציג בפניכם את האפשרויות לפתיחת חשבון אצל ברוקר זר באופן עצמאי, נלמד לנתח את הנתונים ההיסטוריים של הסקטורים הגלובליים, ואעזור לכם להבין איך קוראים דוחות של חברות בינלאומיות.
אפשר גם להתחיל מספר שוק ההון למתחילים או מהקורס המלא. לא בטוחים מה מתאים לכם? שלחו לי הודעה ואשמח לכוון.
המידע במאמר זה הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות ואינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים של כל אדם.
