ב-19 ביולי 2026, אחרי 39 ימים ו-104 משחקים, ספרד ניצחה את ארגנטינה 1:0 בהארכה באצטדיון מטלייף שבניו ג’רזי. פראן טורס הבקיע בדקה ה-105, ליאו מסי סיים את הקריירה המונדיאלית שלו בלי הגביע, והמונדיאל הגדול בהיסטוריה נגמר. עכשיו, כשהאבק שקע, אפשר לעשות את מה שבאמת מעניין אותנו כאן: לספור את הכסף. הכנסות פיפא במחזור הנוכחי מסתכמות בכ-13 מיליארד דולר, קפיצה של 72% מהמחזור הקודם. והדבר המוזר ביותר במספר הזה הוא שפיפא היא, על הנייר, מלכ”ר.
מונדיאל 2026 במספרים
| פרמטר | הנתון |
|---|---|
| מארחות | ארצות הברית, קנדה ומקסיקו |
| נבחרות | 48, לראשונה בהיסטוריה |
| משחקים | 104 |
| משך הטורניר | 39 ימים, 11 ביוני עד 19 ביולי 2026 |
| גמר | ספרד 1:0 ארגנטינה, אצטדיון מטלייף |
| קופת פרסים | 871 מיליון דולר |
| הכנסות המחזור | כ-13 מיליארד דולר |
נשיא פיפא, אינפנטינו, תיאר את הטורניר כ”104 סופרבול בחודש”. ההגזמה השיווקית ברורה, אבל היא מסבירה למה שוק המדיה האמריקאי היה מוכן לשלם כל כך הרבה.
מה זה בכלל פיפא
פיפא היא איגוד רשום בשווייץ, ארגון ללא מטרות רווח שמאגד 211 התאחדויות כדורגל לאומיות. היא לא מחזיקה קבוצות, לא משלמת משכורות לשחקנים ולא מוכרת מוצרים. היא מחזיקה נכס אחד ויחיד, והוא שווה הון: הזכות לארגן את המונדיאל.
המבנה הזה הוא לא פרט טכני, הוא לב העניין. ארגון ללא מטרות רווח לא אמור לצבור רווחים, ולכן כמעט כל שקל שנכנס אמור לצאת בחזרה לכדורגל. מה שהופך את השאלה המעניינת מ”כמה פיפא מרוויחה” ל”לאן הכסף הזה באמת הולך”.
מי שרגיל לנתח חברות ציבוריות לפי יחסים פיננסיים ימצא כאן עולם אחר. אין כאן מניה, אין דיבידנד ואין בעלי מניות. יש תזרים ענק, ויש 211 גופים שמחליטים מי מנהל אותו.
הדופק של ארבע שנים
העסק של פיפא סובב סביב אירוע שקורה פעם בארבע שנים, ולכן גם התקציב שלה בנוי במחזורים של ארבע שנים. המחזור הנוכחי הוא 2023 עד 2026.
התמונה ברורה. בשלוש השנים הראשונות פיפא בהפסד: לפי התקציב, מינוס 0.6 מיליארד דולר ב-2023, מינוס 0.8 מיליארד ב-2024 ומינוס 0.5 מיליארד ב-2025. ואז מגיעה שנת המונדיאל ומכניסה 8.6 מיליארד דולר בשנה אחת, מול 6.6 מיליארד הוצאות, ועודף של כ-2 מיליארד.
גם הדוחות בפועל מספרים את אותו סיפור. פיפא דיווחה על הפסד של 390 מיליון דולר ב-2023, 616 מיליון ב-2024 ו-248 מיליון ב-2025, הפסד מצטבר של כ-1.25 מיליארד דולר בשלוש השנים שלפני הטורניר.
זה לא כישלון ניהולי, זה תכנון. חוזי השידור והחסות נרשמים בשנת המונדיאל, בעוד ההוצאות על הכנת האירוע ועל פיתוח הכדורגל מתפרסות על כל המחזור. מי שיסתכל על שנה בודדת יגיע למסקנה הפוכה לגמרי מהמציאות, וזו טעות שחוזרת גם אצל משקיעים שבוחנים חברה מחזורית לפי רבעון אחד. קריאה נכונה של דוח כספי מתחילה תמיד בהבנת המחזוריות של העסק.
תקציב מול מציאות: מה פיפא באמת דיווחה
שווה להעמיד את התקציב מול הדוחות בפועל, כי הפער בין השניים מלמד יותר מכל אחד מהם בנפרד.
| שנה | לפי התקציב | בדוח בפועל |
|---|---|---|
| 2023 | מינוס 0.6 מיליארד $ | מינוס 390 מיליון $ |
| 2024 | מינוס 0.8 מיליארד $ | מינוס 616 מיליון $ |
| 2025 | מינוס 0.5 מיליארד $ | מינוס 248 מיליון $ |
| 2026 | פלוס 2.0 מיליארד $ | טרם פורסם |
שלוש שנים, הפסד מצטבר של כ-1.25 מיליארד דולר. ואז שנה אחת שאמורה למחוק את הכול ולהשאיר עודף. ארגון שמתנהל ככה חייב עתודות גדולות כדי לשרוד את שלוש השנים הרזות, וזו בדיוק הסיבה שפיפא מחזיקה מיליארדים בצד.
מבחינת משקיע, זו תזכורת פשוטה: תזרים מזומנים ורווח חשבונאי הם לא אותו דבר, והשאלה מתי נרשמת ההכנסה יכולה לשנות לגמרי את התמונה של שנה בודדת.
מאיפה מגיעות הכנסות פיפא
ארבעה מקורות, ואחד מהם גדול מכל השאר יחד.
| מקור | סכום | נתח | מה זה |
|---|---|---|---|
| שידורי טלוויזיה | 5.3 מיליארד $ | ~40% | מכירת זכויות השידור, אזור אחר אזור |
| אירוח וכרטיסים | 3.6 מיליארד $ | ~28% | כרטיסים וחבילות אירוח, דרך חברה בבעלות פיפא |
| שיווק וחסויות | 3.3 מיליארד $ | ~25% | קוקה קולה, ויזה, אדידס ושאר השותפים |
| רישוי | 0.4 מיליארד $ | ~3% | מוצרים ממותגים, משחקי וידאו ותמלוגים על השם |
שידורים הם המנוע. הסיבה שהמכרזים על זכויות השידור חמים כל כך היא נדירות: כמעט לא נותרו אירועים שמיליארד בני אדם צופים בהם באותו רגע בשידור חי. בעולם שבו כל תוכן אחר נצפה מתי שנוח, שידור חי הוא המוצר האחרון שאי אפשר לדחות, ולכן הוא מתומחר בהתאם.
שימו לב לנקודה שמפספסים: החסויות שנרשמות אצל פיפא הן רק דמי הכניסה. המותגים משלמים פי כמה על הפרסום עצמו סביב הטורניר, אבל הכסף הזה הולך למשרדי פרסום ולגופי שידור, לא לפיפא.
הזינוק במחזור הנוכחי מוסבר בשלושה דברים: הרחבת הטורניר מ-32 ל-48 נבחרות, כלומר יותר משחקים למכור; אירוח בארצות הברית, שוק המדיה היקר בעולם; והוספת מפעל שני, גביע העולם המורחב לקבוצות שהתקיים ב-2025.
לאן הכסף הולך
כאן מגיע החלק שמצדיק את הכינוי מלכ”ר. כמעט כל ה-13 מיליארד יוצאים החוצה.
| יעד | סכום | נתח |
|---|---|---|
| תחרויות ואירועים | 7.6 מיליארד $ | ~58% |
| פיתוח וחינוך | 3.9 מיליארד $ | ~30% |
| ממשל וניהול | 0.9 מיליארד $ | ~7% |
| שיפוט ויושרה | 0.2 מיליארד $ | ~2% |
| מסחר ושידור | 0.3 מיליארד $ | ~2% |
הסעיף הגדול הוא עלות הפקת הטורנירים עצמם, כולל הפרסים לנבחרות. הסעיף השני, פיתוח וחינוך, הוא הלב הפוליטי של הארגון: דרך תוכנית FIFA Forward, שמתוקצבת ב-2.25 מיליארד דולר, פיפא מממנת את כל 211 ההתאחדויות החברות בה. מגרשים, נבחרות נוער ומענקים במקומות שהשוק המסחרי לא מגיע אליהם.
מונדיאל 2026 היה זול יחסית לפיפא מסיבה אחת: כל המשחקים התקיימו באצטדיונים קיימים, רבים מהם אצטדיוני פוטבול אמריקאי. אין כאן בנייה של מדינה שלמה כמו בקטאר, שם דווחו השקעות בהיקף של כ-200 מיליארד דולר. פחות בטון, יותר כסף שחוזר לכדורגל.
ועוד נתון שכדאי להחזיק: על הנייר הארגון מסיים כל מחזור קרוב לאיזון, אבל כשההכנסות עוקפות את התחזית שוב ושוב, העודפים מצטברים. עתודות פיפא מוערכות היום בכ-2.7 מיליארד דולר. ריבית דריבית עובדת גם על עתודות של ארגוני ספורט.
הפרסים: 871 מיליון דולר לנבחרות
קופת הפרסים במונדיאל 2026 עמדה על 871 מיליון דולר, מתוכם 655 מיליון צמודי הישגים. זו קפיצה של 49% מול קטאר, אחרי עליות של 12% ו-10% בשני המונדיאלים שלפני כן.
ספרד, האלופה, לקחה כ-50 מיליון דולר. גם הנבחרת הראשונה שהודחה יצאה עם יותר מ-10 מיליון דולר. הסיבה המרכזית לקפיצה היא ההרחבה ל-48 נבחרות, כלומר יותר משתתפים שצריך לחלק ביניהם.
וכאן נמצא הפער שמעטים עוצרים עליו: 871 מיליון דולר לשחקנים ולנבחרות, מתוך מחזור של 13 מיליארד. פחות מ-7%. מי שרוצה לראות כמה כסף באמת מגיע לספורטאים עצמם ימצא את התמונה במאמר על הספורטאים הכי מרוויחים בעולם, ושם מתברר שהמונדיאל הוא לא המקום שבו כדורגלן מתעשר.
הכרטיסים: המחיר שהצית את הסערה
לראשונה בתולדות המונדיאל, פיפא השתמשה בתמחור דינמי: מחירי כרטיסים שנעים עם הביקוש, כמו כרטיסי טיסה.
ההשוואה למונדיאל האמריקאי הקודם חדה. ב-1994 כרטיס עלה בין 25 ל-475 דולר. ב-2026 הרצפה עמדה על 60 דולר, פחות או יותר בקו עם האינפלציה. התקרה, לעומת זאת, התפוצצה: כרטיסי פרימיום הגיעו לכ-32,970 דולר.
הזול נשאר זול. היקר זינק פי 70.
המספרים באמצע מספרים את הסיפור האמיתי. מחיר ממוצע של כרטיס למשחקים באצטדיון מטלייף עמד על כ-2,800 דולר, ובין אוקטובר לאפריל פיפא העלתה את המחירים בשלוש הקטגוריות המרכזיות בכ-34% בממוצע.
התגובה הגיעה מהר. התובעים הכלליים של ניו יורק וניו ג’רזי הוציאו לפיפא זימון לחקירה בסוף מאי 2026, בטענה שהמחירים חרגו מכל מונדיאל קודם ושאוהדים הוטעו לגבי מיקום המושבים.
למה פיפא דחפה כל כך חזק? כי זו ככל הנראה ההזדמנות האחרונה שלה בשוק האמריקאי לעשורים. התקציב שלה עצמה צופה ירידה של כ-938 מיליון דולר בהכנסות מאירוח וכרטיסים במחזור 2027-2030, גם כשסך ההכנסות ממשיך לעלות.
הצד השני של המטבע
מאמר על כסף בכדורגל שלא מזכיר את 2015 הוא מאמר חלקי. באותה שנה הגישו התובעים בארצות הברית כתבי אישום נגד עשרות בכירים ואנשי שיווק ספורט, בגין שוחד בהיקף של יותר מ-200 מיליון דולר. כמעט כולו שולם עבור זכויות המדיה והשיווק של הטורנירים.
ההיסטוריה הזו רלוונטית כי בדיוק שני התחומים האלה נותרו מנועי ההכנסה הגדולים של הארגון עד היום.
יש גם שאלה מבנית. כל התאחדות שמקבלת מענק היא גם התאחדות שמצביעה בבחירות לנשיאות פיפא. ג’אני אינפנטינו נבחר ב-2016 בין השאר על בסיס הבטחה להכפיל את המענקים, ובשנת 2027 הוא מתמודד לקדנציה רביעית. שכרו מוערך בכ-6 מיליון דולר בשנה. מבקרים קוראים לזה מכונת פטרונות, פיפא קוראת לזה פיתוח הכדורגל.
ולבסוף, ההבטחה הכלכלית לערים המארחות. כל עיר אמריקאית קיבלה תחזית של 160 עד 620 מיליון דולר בהוצאות מקומיות. הכלכלן ויקטור מתיסון מקולג’ הולי קרוס טוען שתחזיות כאלה קרובות יותר להודעה לעיתונות מאשר לניתוח, ושחלק ניכר מההוצאה פשוט הוסטה ממקום אחר בכלכלה. עבור משק בגודל של ארצות הברית, הטורניר כולו מסתכם בהרבה פחות מ-0.1% מהתמ”ג. מי שרוצה להבין איך מודדים דברים כאלה ימצא את הכלים במדריך על מדדי מאקרו כלכלה.
מי בעצם משלם לפיפא
שווה להבין מי נמצא בצד השני של השולחן, כי שם נמצא הכסף האמיתי.
בצד השידורים יושבים גופי מדיה שקונים את הזכויות אזור אחר אזור, ומממנים אותן בפרסום ובמנויים. עבורם המונדיאל הוא לא רק תוכן, הוא כלי לגיוס מנויים ולשמירה עליהם, ולכן הם מוכנים לשלם מעל למה שהאירוע מייצר ישירות.
בצד החסויות יושבים מותגים גלובליים שמחפשים חשיפה בו זמנית בכל העולם. זו קטגוריית פרסום שכמעט לא קיימת יותר, ולכן היא מתומחרת כמו נדל”ן במיקום נדיר.
ובצד האירוח יושבים בעיקר חברות ולקוחות עסקיים, לא משפחות. שם נמצאים הכרטיסים של עשרות אלפי הדולרים, ושם גם ההסבר לכך שהמחיר הממוצע זינק בלי שהמחיר הזול השתנה כמעט.
ההבחנה הזו חשובה: כשקוראים על “התייקרות הכרטיסים”, מדובר בעיקר בהתייקרות של מוצר עסקי, לא של הכרטיס שהאוהד הממוצע קונה. שני השווקים חיים באותו אצטדיון ומתנהגים אחרת לגמרי.
מה משקיע יכול ללמוד מהמספרים של פיפא
זו לא מניה שאפשר לקנות, ובכל זאת יש כאן ארבעה שיעורים שחוזרים בכל תיק.
- נכס נדיר מתמחר את עצמו. פיפא לא מייצרת דבר, היא מחזיקה זכות בלעדית לאירוע שאין לו תחליף. זה בדיוק מבנה של מונופול, וזה מסביר למה מחירי זכויות השידור עולים בכל מחזור בלי קשר לאיכות המשחקים.
- עסק מחזורי לא נמדד בשנה אחת. שלוש שנות הפסד ואז שנה אחת שמכסה הכול. מי שקורא רבעון בודד של חברה מחזורית עושה בדיוק את אותה טעות.
- מבנה משפטי הוא לא מהות כלכלית. “מלכ”ר” מתאר איך הכסף נרשם, לא כמה כוח יש למי שמנהל אותו.
- מחיר מקסימלי הוא לא בהכרח ערך מקסימלי. פיפא מיצתה את הכרטיס בטווח הקצר. הנכס שמייצר את הערך הזה, אהבת ההמונים לכדורגל, נשחק בדיוק מהמהלך הזה.
הנקודה האחרונה היא הכי מעניינת לטווח ארוך. אותה דילמה מופיעה בכל חברה שמגלה שאפשר להעלות מחיר בלי לאבד לקוחות מיד, וההשלכות מתגלות רק כעבור שנים. מי שמנתח חברות לעומק מכיר את זה מניתוח עומק של חברה.
לאן פיפא הולכת מכאן
הכיוון ברור: פחות תלות באירוע אחד. גביע העולם לקבוצות הורחב ל-32 קבוצות והתקיים בארצות הברית ב-2025, ויצר מפעל שני שמחליק את מחזור המשור. מונדיאל הנשים 2027 בברזיל מגיע עם יעד הכנסות של מיליארד דולר.
במילים אחרות, פיפא הופכת מארגון של אירוע אחד לתיק של זכויות ספורט גלובליות נדירות. זה מודל עסקי חזק בהרבה, והוא גם זה שמייצר את מרבית הביקורת.
שאלות נפוצות
כמה כסף פיפא הרוויחה ממונדיאל 2026?
המונדיאל עצמו תרם את רוב ההכנסות של המחזור: כ-8.6 מיליארד דולר בשנת 2026 לבדה, מתוך מחזור של כ-13 מיליארד דולר לארבע שנים.
פיפא היא באמת מלכ”ר?
מבחינה משפטית כן, איגוד רשום בשווייץ ללא מטרות רווח. בפועל היא מגלגלת מיליארדים ומחזיקה עתודות של כ-2.7 מיליארד דולר.
כמה קיבלה ספרד על הזכייה?
כ-50 מיליון דולר, מתוך קופת פרסים כוללת של 871 מיליון דולר שחולקה בין 48 הנבחרות.
למה הכרטיסים היו יקרים כל כך?
זה היה המונדיאל הראשון עם תמחור דינמי, שבו המחיר עולה עם הביקוש. הכרטיסים הזולים נשארו סביב 60 דולר, אבל כרטיסי הפרימיום הגיעו לכ-33 אלף דולר.
למה פיפא מפסידה שלוש שנים ברצף?
כי ההכנסות הגדולות נרשמות בשנת המונדיאל, בעוד ההוצאות על ההכנות ועל פיתוח הכדורגל נפרסות על כל ארבע השנים. זה מבנה מתוכנן ולא כשל.
כמה מהכסף מגיע בפועל לנבחרות?
871 מיליון דולר מתוך מחזור של כ-13 מיליארד, כלומר פחות מ-7%. רוב הכסף חוזר לכדורגל בדרכים אחרות, בעיקר הפקת הטורנירים ומענקי פיתוח להתאחדויות.
אפשר להשקיע בפיפא?
לא. פיפא אינה חברה ציבורית ואין לה מניה. החשיפה הכלכלית לכדורגל עוברת דרך גופים אחרים: חברות שידור, מותגי ספורט, ובמקרים מסוימים מועדונים שנסחרים בבורסה. מי שרוצה להבין איך החשיפה הזאת נראית בפועל, אילו מועדונים באמת נסחרים ואיך המניות שלהם מתנהגות, יכול לקרוא את המדריך שלנו על מניות כדורגל בבורסה.
שורה תחתונה
הכנסות פיפא במחזור 2023-2026 הסתכמו בכ-13 מיליארד דולר, כמעט כולן מאירוע אחד שנמשך 39 ימים. הכסף אכן חוזר ברובו לכדורגל, אבל הוא גם קונה השפעה: 211 התאחדויות שמקבלות מענקים הן גם 211 קולות בבחירות.
ומעל הכול, המספר שכדאי לזכור הוא היחס. 13 מיליארד דולר נכנסו, 871 מיליון הגיעו לנבחרות שבזכותן בכלל יש טורניר. זה פחות מ-7%.
רוצים ללמוד לקרוא מספרים כמו שקראנו כאן?
הניתוח הזה לא דורש ידע בכדורגל, הוא דורש יכולת לקרוא מבנה הכנסות, להבין מחזוריות ולשאול לאן הכסף באמת זורם. בדיוק את זה אני מלמד בשיעורים פרטיים בשוק ההון, אחד על אחד ובהתאמה לרמה שלכם, ומי שמעדיף מסלול מסודר מוזמן לקורס שוק ההון הפרקטי.
מקורות ונתונים: תקציב פיפא המעודכן למחזור 2023-2026, דוחות פיפא השנתיים, הודעות התובעים הכלליים של ניו יורק וניו ג’רזי ממאי 2026, ודיווחי תקשורת על קופת הפרסים ומחירי הכרטיסים. ארבעת התרשימים במאמר הם של App Economy Insights ומופיעים כאן בקרדיט מלא. המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ השקעות.
