אתם קונים קרן שעוקבת אחרי הבורסה בתל אביב ומניחים שקניתם את הכלכלה הישראלית. בפועל קניתם בעיקר בנקים. חמש המניות הגדולות במדד ת”א 35 מהוות 36.82% ממנו, והסקטור הפיננסי לבדו מגיע לכ-41.8%. המאמר הזה מפרק את שני המדדים המרכזיים בישראל, מדד ת”א 35 ומדד תל אביב 125: מה יש בכל אחד מהם, כמה ריכוזיים הם באמת, איך הבורסה בונה ומעדכנת אותם, ואילו קרנות עוקבות אחריהם בפועל, כולל הממונפות שמתנהגות אחרת לגמרי ממה שמשקיעים מניחים.
מדד ת”א 35 ומדד תל אביב 125 במספרים
כל הנתונים כאן לקוחים מאתר נתוני המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נכון ליום 2 בספטמבר 2026.
| פרמטר | מדד ת”א 35 | מדד ת”א 125 |
|---|---|---|
| רמת המדד | 4,201.89 נקודות | 4,138.86 נקודות |
| מספר מניות | 35 | 125 |
| שווי שוק כולל | כ-2.08 טריליון ש”ח | כ-2.56 טריליון ש”ח |
| מחזור מסחר יומי | 2,815.9 מיליון ש”ח | 3,834.0 מיליון ש”ח |
| משקל 5 המניות הגדולות | 36.82% | 26.41% |
| משקל 10 המניות הגדולות | 59.77% | 44.77% |
| מגבלת משקל למניה | 7% | 5% |
| אופן חישוב | תשואה כוללת ברוטו | תשואה כוללת ברוטו |
| מועדי עדכון הרכב | מאי ונובמבר | מאי ונובמבר |
שימו לב לשורה השנייה מלמעלה מול השלישית. 35 מניות מחזיקות 81% משווי השוק של 125 מניות. תשעים החברות הנוספות שנמצאות במדד תל אביב 125 ולא במדד ת”א 35 מוסיפות פחות מחמישית מהשווי. זו נקודת המוצא להבנת כל השאר.
מה כולל כל מדד ומה ההבדל ביניהם
מדד ת”א 35 הוא מדד הדגל של הבורסה. הוא כולל את 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מתוך מאגר המניות של הבורסה, בכפוף לתנאי סף. הבורסה מגדירה אותו כמדד השקעה ומפרסמת אותו כל 15 שניות במהלך יום המסחר.
מדד תל אביב 125 הוא מדד הבנצ’מרק של הכלכלה הישראלית. הוא מורכב מ-125 מניות: אותן 35 מניות של מדד ת”א 35, ועוד 90 המניות שנכללות במדד ת”א-90. במילים אחרות, מדד תל אביב 125 אינו מדד נפרד אלא הרחבה של מדד הדגל.
שני המדדים הושקו ב-2 בינואר 1992 לפי בסיס של 100 נקודות, ושניהם הורחבו למספר המניות הנוכחי ב-9 בפברואר 2017. מדד ת”א 35 נקרא בעבר “מדד המעו”ף” וכלל 25 מניות, ומדד תל אביב 125 נקרא ת”א-100. הבסיס התיאורטי נמצא במדריך על מהו מדד וכיצד הוא מחושב, והמפה הרחבה של השוק המקומי במאמר על המדדים והסקטורים המרכזיים בשוק ההון הישראלי.
הריכוזיות של מדד ת”א 35: חמש מניות, יותר משליש מהמדד
זו הנקודה החשובה ביותר במאמר. להלן 15 המניות הכבדות במדד ת”א 35, לפי משקלן ב-2 בספטמבר 2026.
| # | מניה | סקטור | משקל |
|---|---|---|---|
| 1 | טבע | פארמה | 8.22% |
| 2 | בנק הפועלים | בנקים | 7.87% |
| 3 | בנק לאומי | בנקים | 7.84% |
| 4 | אלביט מערכות | ביטחוניות | 7.02% |
| 5 | טאואר | שבבים | 5.87% |
| 6 | בנק דיסקונט | בנקים | 5.30% |
| 7 | הפניקס | ביטוח | 5.29% |
| 8 | מזרחי טפחות | בנקים | 4.51% |
| 9 | אנלייט | אנרגיה מתחדשת | 3.94% |
| 10 | נובה | שבבים | 3.91% |
| 11 | הראל | ביטוח | 2.79% |
| 12 | בזק | תקשורת | 2.69% |
| 13 | נייס | תוכנה | 2.42% |
| 14 | כלל ביטוח | ביטוח | 2.29% |
| 15 | אורמת | אנרגיה | 2.26% |
חמש הראשונות מצטברות ל-36.82%. עשר הראשונות מצטברות ל-59.77%. חמש עשרה הראשונות מצטברות ל-72.22%. כלומר עשרים המניות הנותרות במדד, יותר ממחצית ממספר החברות, מחזיקות יחד פחות מ-28%.
למספרים האלה יש משמעות מעשית. תנועה של 10% במניה אחת, טבע למשל, מזיזה את המדד כולו בכ-0.8%. אירוע בחברה בודדת הופך לאירוע ברמת המדד, וזה ההפך ממה שרוב האנשים מצפים מהשקעה במדד. מה שקובע את המשקל מוסבר במדריך על שווי שוק.
הבנקים והביטוח: כמעט 42% ממדד ת”א 35
אם מקבצים לפי ענף, התמונה חדה עוד יותר.
| קבוצה | מניות | משקל מצטבר |
|---|---|---|
| חמשת הבנקים | פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי | 27.07% |
| חמש חברות הביטוח | הפניקס, הראל, כלל ביטוח, מגדל, מנורה | 13.26% |
| פיננסים כולל מניית הבורסה עצמה | עשר הנ”ל בתוספת הבורסה לניירות ערך | כ-41.8% |
מה זה אומר להחזיק מדד שהוא 42% סקטור אחד
זה אומר שהתיק שלכם חשוף לריבית בנק ישראל, לרגולציה על עמלות הבנקים, לשוק המשכנתאות ולהפרשות לחובות מסופקים, הרבה יותר מאשר לכל דבר אחר. בשנה שבה הבנקים מרוויחים היטב המדד נראה מצוין. בשנה שבה הרווחיות שלהם נלחצת, שאר המדד מתקשה לפצות.
לשם השוואה, במדד S&P 500 הפיזור בין הסקטורים רחב בהרבה, והפיננסים הם רק אחד מכמה סקטורים גדולים. במדד ת”א 35 הם כמעט חצי מהמדד. זה לא הופך אותו לגרוע, אבל זה הופך אותו למכשיר סקטוריאלי במידה לא מבוטלת ולא לחשיפה רחבה לכלכלה. הקצאת נכסים נכונה מתחילה בהכרה בעובדה הזו.
האם מדד תל אביב 125 באמת מפזר יותר
כן, אבל פחות ממה שנדמה. הנה ההשוואה הישירה.
| מדד ריכוזיות | מדד ת”א 35 | מדד ת”א 125 |
|---|---|---|
| משקל המניה הגדולה (טבע) | 8.22% | 5.88% |
| 5 הגדולות | 36.82% | 26.41% |
| 10 הגדולות | 59.77% | 44.77% |
| מספר מניות במדד | 35 | 125 |
מדד תל אביב 125 מוריד את משקל העשירייה הראשונה בכ-15 נקודות אחוז. זה שיפור אמיתי, אבל 44.77% בעשר מניות עדיין ריכוזי מאוד, ובראש שני המדדים יושבות כמעט אותן חברות באותו סדר. תשעים המניות הנוספות מוסיפות רוחב סטטיסטי, לא מנוע צמיחה חדש.
המסקנה המעשית: המעבר ממדד ת”א 35 למדד תל אביב 125 הוא שדרוג הגיוני, אך הוא לא פותר את בעיית הריכוזיות. מי שרוצה לפתור אותה באמת צריך לצאת מהשוק המקומי, וזו בדיוק השאלה שנדונה במאמר על השקעה בבורסה הישראלית או פיזור גלובלי.
איך הבורסה בונה את המדדים ומתי היא מעדכנת אותם
הכללים מפורסמים על ידי הבורסה, וכדאי להכיר שלושה מהם.
מגבלת משקל
במדד ת”א 35 מגבלת המשקל למניה בודדת היא 7%. במדד תל אביב 125 היא 5%. אבל שימו לב לטבלה למעלה: טבע מופיעה עם 8.22% במדד ת”א 35 ו-5.88% במדד תל אביב 125, כלומר מעל המגבלה בשני המקרים. אין כאן סתירה. המגבלה נאכפת במועדי העדכון, ובין עדכון לעדכון המשקל נסחף עם מחיר המניה. מניה שעולה חזק אחרי מאי תחזור למגבלה רק בנובמבר.
מועדי עדכון ומועדים קובעים
הרכב שני המדדים מתעדכן פעמיים בשנה, בתום המסחר ביום חמישי הראשון של מאי ושל נובמבר. המועד הקובע לעדכון הוא סוף יום המסחר ביום חמישי שלושה שבועות לפני מועד העדכון, וההרכב החדש מתפרסם לפחות חמישה ימי מסחר לפני שהוא נכנס לתוקף. הקריטריון לקביעת שיעור החזקות הציבור נקבע ל-31 במרץ לקראת עדכון מאי, ול-30 בספטמבר לקראת עדכון נובמבר.
כניסה ויציאה מהמדד
במדד ת”א 35 קריטריון הדירוג הוא שווי שוק, ויש מנגנון של דירוג כניסה ודירוג יציאה. מניה נכנסת כשהיא מדורגת במקום ה-30 או מעליו, ויוצאת רק כשהיא צונחת מתחת למקום ה-40. הפער מונע כניסות ויציאות חוזרות של מניות שנעות סביב הגבול. קיים גם מסלול כניסה מהיר להנפקות ראשונות ולרישומים דואליים, מחוץ למועדי העדכון. הכללים המלאים מופיעים בדף המדד של ת”א-35 באתר הבורסה ובדף המדד של ת”א-125.
נקודה אחרונה שרבים מפספסים: שני המדדים מחושבים כיום לפי נוסחת תשואה כוללת ברוטו, כלומר הדיבידנדים משוקללים בחזרה לתוך רמת המדד. זה שונה מהאופן שבו נהוג להציג מדדים אמריקאיים מרכזיים, ולכן השוואת רמות מדדים לאורך שנים אינה השוואה של תפוחים לתפוחים.
קרנות סל על מדד תל אביב 125
כאן נמצא החלק המעשי. אי אפשר לקנות מדד, אפשר לקנות מוצר שעוקב אחריו. בישראל יש שתי משפחות מוצרים: קרנות סל, שנסחרות בבורסה כמו מניה, וקרנות מחקות, שנקנות בשווי הנכסי הנקי בסוף יום. מי שלא מכיר את ההבדל ימצא אותו במדריך מה זה ETF ובהשוואה בין קרן מחקה או ETF.
על מדד תל אביב 125 רשומות 17 קרנות סל. הטבלה מציגה את 12 הפעילות שבהן, לפי מחזור המסחר היומי בפועל, באלפי שקלים, נכון ל-2 בספטמבר 2026.
| קרן סל | מספר נייר ערך | מחזור יומי (אלפי ש”ח) |
|---|---|---|
| קסם ETF ת”א 125 | 01146356 | 171,186 |
| תכלית סל (40) ת”א 125 | 01143718 | 27,198 |
| MTF סל (4A) ת”א 125 | 01150283 | 26,571 |
| הראל סל (4A) ת”א 125 | 01148899 | 10,157 |
| מור סל (4A) ת”א-125 | 01196153 | 6,782 |
| אי.בי.אי. סל ת”א 125 | 01148808 | 6,710 |
| אי.בי.אי. סל כשרה | 01155324 | 6,369 |
| תכלית סל כשרה | 01155373 | 5,921 |
| MTF סל כשרה | 01159714 | 3,364 |
| הראל סל כשרה | 01155340 | 2,874 |
| קסם ETF כשרה | 01155365 | 1,997 |
| ATF סל (4A) ת”א 125 | 01238203 | 224 |
מספר אחד קופץ מהטבלה. קסם ETF מרכזת מחזור של 171 מיליון שקל ביום, יותר מפי שישה מהקרן שאחריה, וכ-64% מהמחזור המצטבר של הקרנות שבטבלה. מחזור גבוה פירושו מרווח קנייה ומכירה צר יותר וסיכון נמוך יותר לביצוע גרוע בפקודה גדולה.
קרנות סל על מדד ת”א 35
על מדד ת”א 35 רשומות 12 קרנות סל, וביניהן גם קרנות ממונפות ובחסר. אלה הקרנות הרגילות, לפי מחזור יומי:
| קרן סל | מספר נייר ערך | מחזור יומי (אלפי ש”ח) |
|---|---|---|
| קסם ETF ת”א 35 | 01146570 | 41,441 |
| תכלית סל (40) ת”א 35 | 01143700 | 32,025 |
| MTF סל (4A) ת”א 35 | 01150184 | 8,225 |
| מור סל (4A) ת”א-35 | 01194380 | 6,483 |
| הראל סל (4A) ת”א 35 | 01148907 | 6,231 |
| אי.בי.אי. סל (4A) ת”א-35 | 01225994 | 932 |
גם כאן קסם מובילה, אבל הפער מתכלית קטן בהרבה. שימו לב לסדרי הגודל: המחזור המצטבר של שש הקרנות הרגילות על מדד ת”א 35, כ-95 מיליון שקל ביום, קטן מהמחזור של קסם ETF על מדד תל אביב 125 לבדה. הכסף המוסדי והפרטי בישראל מרוכז במדד הרחב, לא במדד הדגל. הרשימה המלאה והמעודכנת נמצאת בדף המוצרים העוקבים באתר הבורסה.
קרנות מחקות: אותו מדד, מסלול קנייה אחר
לצד קרנות הסל קיימות קרנות נאמנות מחקות על אותם מדדים. בין הבולטות: הראל מחקה (4A) ת”א 125 (מספר נייר 5122510), קסם KTF (4A) ת”א 125 (5113345), תכלית TTF (40) ת”א 125 (5114657), מיטב מחקה (4A) ת”א 125 (5112628) ו-MTF מחקה (4A) ת”א 125 (5109889).
ההבדל המרכזי הוא מנגנון התמחור. קרן סל נסחרת ברצף, ולכן אפשר לקנות אותה בפקודת לימיט ולראות את המרווח. קרן מחקה נקנית לפי השווי הנכסי הנקי של סוף היום, בלי מרווח ובלי צורך לתזמן. למי שמפקיד סכום קבוע כל חודש ההבדל נוטה לטובת הקרן המחקה, ולמי שרוצה שליטה על מחיר הביצוע, לטובת קרן הסל.
לגבי דמי ניהול: אל תסתמכו על אף טבלה בבלוג, כולל זו. דמי הניהול משתנים מעת לעת ומנהל הקרן רשאי לעדכן אותם. הכתובת היחידה שאפשר להסתמך עליה היא דף הקרן במאיה, אתר הדיווחים של הבורסה, לפי מספר נייר הערך. פתחו את הגילוי הנאות של הקרן הספציפית לפני הקנייה, ובדקו גם את דמי הניהול וגם את מדיניות ההשקעה.
מה זו קרן כשרה ולמה היא מחזיקה מדד אחר
שימו לב שברשימת קרנות הסל על מדד תל אביב 125 מופיעות חמש גרסאות כשרות, של אי.בי.אי., תכלית, MTF, הראל וקסם. יחד הן מגלגלות מחזור יומי של כ-20 מיליון שקל, כלומר זו לא נישה שולית.
קרן כשרה פועלת תחת פיקוח הלכתי, ולכן היא לא מחזיקה את כל מרכיבי המדד. חברות שפעילותן אינה עומדת בדרישות ההלכתיות מוחרגות, ובפרט פעילות של גופים פיננסיים שנשענת על ריבית. התוצאה היא סטייה מהמדד, לשני הכיוונים.
זו נקודה שחשוב להבין לפני הקנייה: קרן כשרה על מדד תל אביב 125 אינה עוקבת אחריו באופן מלא. במדד שבו הפיננסים הם כ-41.8%, החרגות בסקטור הזה יכולות לייצר פער תשואה משמעותי לאורך זמן. מי שבוחר כשרות בוחר גם תיק שונה, ולא רק תווית.
הקרנות הממונפות הישראליות מתאפסות פעם בחודש
זה כנראה הפרט הכי פחות מוכר במאמר. על מדד ת”א 35 נסחרות קרנות ממונפות, והן בנויות אחרת לגמרי מהמקבילות האמריקאיות.
| קרן ממונפת | מספר נייר ערך | מינוף ותדירות איפוס | מחזור יומי (אלפי ש”ח) |
|---|---|---|---|
| קסם ETF ממונפת ת”א 35 פי 3 חודשי | 01146380 | פי 3, איפוס חודשי | 16,997 |
| תכלית סל ממונפת ת”א 35 פי 3 חודשי | 01144708 | פי 3, איפוס חודשי | 2,020 |
| תכלית סל ממונפת ת”א 35 פי 2 חודשי | 01144658 | פי 2, איפוס חודשי | 327 |
הקרנות הממונפות האמריקאיות המוכרות מכפילות את התשואה היומית של המדד ומתאפסות בכל יום. הקרנות הישראליות האלה מכפילות את התשואה החודשית ומתאפסות אחת לחודש. השם עצמו אומר את זה: “פי 3 חודשי”.
ההבדל אינו סמנטי. שחיקת המינוף, אותה תופעה שבה תנודתיות אוכלת את התשואה של מוצר ממונף, נגזרת מתדירות האיפוס. איפוס חודשי מייצר פחות נקודות איפוס בשנה מאיפוס יומי, ולכן דפוס השחיקה שונה. מנגד, בתוך החודש המינוף בפועל נסחף הרחק מהיעד: אחרי עלייה חדה החשיפה בפועל גבוהה מהמוצהר, ואחרי ירידה חדה היא נמוכה ממנו.
שתי מסקנות מעשיות. ראשית, מי שקורא חומר באנגלית על מוצרים ממונפים לא יכול להעתיק את המסקנות אחד לאחד לקרנות הישראליות. שנית, המחזור של קסם פי 3 חודשי, כ-17 מיליון שקל ביום, גבוה מזה של כל קרן סל רגילה על מדד ת”א 35 מלבד קסם ותכלית. אלה מוצרים לטווח קצר ולמי שמבין בדיוק מה הוא קונה, ושום דבר בפסקה הזו אינו המלצה לקנות אותם.
עשר שנים של מדד תל אביב 125
מנתוני הסדרה החודשית של Yahoo Finance עולה שרמת מדד תל אביב 125 עלתה מ-1,229.77 נקודות בסוף ספטמבר 2016 ל-4,138.86 נקודות ב-2 בספטמבר 2026. זו עלייה של פי 3.37, כלומר 236.6% במצטבר, שהם כ-13.0% בשנה בממוצע על פני התקופה.
שלוש הסתייגויות. ראשית, המדד מחושב היום כתשואה כוללת ברוטו, כלומר הדיבידנדים כלולים בו וזו אינה תשואת מחיר בלבד. שנית, מדובר בשקלים, ומשקיע שחושב בדולרים ראה תמונה אחרת בגלל שער החליפין. שלישית, עשר שנים אינן ערובה לעשר הבאות, ובוודאי לא במדד שבו עשר מניות הן כמעט מחצית מהמשקל. אף אחד מהמספרים כאן אינו ייעוץ השקעות.
מי שרוצה להשוות את הביצועים האלה למדדים אחרים ימצא את נקודות ההשוואה במדריכים על איך לקנות את מדד S&P 500, על איך להשקיע במדד נאסד”ק 100 ועל ראסל 2000.
איך קונים בפועל ואיך ממסים את הרווח
לישראלי יש שתי דרכים עיקריות לקנות קרן על מדד ת”א 35 או על מדד תל אביב 125.
- דרך הבנק. החשבון כבר קיים, אין טפסים ואין העברות. המחיר הוא עמלות: עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת בבנק גבוהים בדרך כלל מאלה שבבית השקעות, והם נגסים ישירות בתשואה של מוצר עוקב מדד.
- דרך בית השקעות או ברוקר. עמלות נמוכות יותר ולרוב ממשק מסחר טוב יותר, בתמורה לפתיחת חשבון והעברת כספים.
מכיוון שאלה ניירות ערך ישראליים בשקלים, אין כאן המרת מטבע ואין חשיפה למס עיזבון אמריקאי. ההשוואה בין המסלולים נמצאת במאמר על הבנק מול ברוקר זר, והצעדים הטכניים במדריך פתיחת חשבון מסחר.
לגבי מס: על רווח הון מניירות ערך ישראליים משלמים 25% על הרווח הריאלי, כלומר אחרי ניכוי עליית מדד המחירים לצרכן. גם על דיבידנד נגבה מס במקור. בגוף ישראלי המס מנוכה במקור ולרוב המשקיעים זה סוף הסיפור. הפירוט המלא, כולל קיזוז הפסדים בבורסה ומדרגות נוספות, נמצא במדריך מס רווח הון.
שאלות נפוצות
מה עדיף, מדד ת”א 35 או מדד תל אביב 125?
למשקיע לטווח ארוך מדד תל אביב 125 עדיף ברוב המקרים, כי הוא פחות ריכוזי: 44.77% בעשר הגדולות מול 59.77%. סביבו גם מרוכזים רוב המוצרים העוקבים והמחזורים. מדד ת”א 35 רלוונטי בעיקר לחשיפה ממוקדת לחברות הגדולות או למסחר בנגזרים.
למה טבע שוקלת 8.22% אם מגבלת המשקל היא 7%?
מגבלת המשקל נאכפת במועדי עדכון ההרכב, בתום המסחר ביום חמישי הראשון של מאי ושל נובמבר. בין העדכונים המשקל זז עם מחיר המניה, ומניה שעלתה חזק יכולה לחרוג מהמגבלה עד העדכון הבא.
איזו קרן סל על מדד תל אביב 125 הכי נזילה?
קסם ETF ת”א 125, מספר נייר 01146356, עם מחזור יומי של כ-171 מיליון שקל. זה יותר מפי שישה מהקרן הבאה אחריה. נזילות חשובה בעיקר בפקודות גדולות ובימים תנודתיים.
הקרנות הממונפות הישראליות מתאפסות כל יום כמו האמריקאיות?
לא. הקרנות הממונפות על מדד ת”א 35 שנסחרות בבורסה בתל אביב מתאפסות אחת לחודש, לא אחת ליום. השם שלהן כולל את המילה “חודשי”. זה משנה את אופן שחיקת המינוף ואת החשיפה בפועל בתוך החודש.
קרן כשרה עוקבת אחרי אותו מדד בדיוק?
לא. היא מחריגה חברות שאינן עומדות בדרישות ההלכתיות, ולכן ההרכב שלה שונה מהמדד המקורי ותשואתה עשויה לסטות ממנו לשני הכיוונים.
איפה בודקים דמי ניהול של קרן עוקבת מדד?
באתר מאיה של הבורסה, לפי מספר נייר הערך של הקרן. שם מופיעים דמי הניהול העדכניים, הגילוי הנאות והדיווחים השוטפים. אל תסתמכו על מספרים שהועתקו לבלוג לפני חודשים.
שורה תחתונה
מדד ת”א 35 ומדד תל אביב 125 הם הדרך הזולה והפשוטה ביותר להיחשף לשוק הישראלי, ושניהם ריכוזיים הרבה יותר ממה שהשם “מדד” מרמז. חמש מניות הן 36.82% ממדד ת”א 35, הפיננסים הם כ-41.8% ממנו, ואפילו במדד הרחב עשר מניות הן 44.77%.
לפני שקונים, בדקו שלושה דברים בלבד: את המדד עצמו ואת הריכוזיות שלו, את הנזילות של הקרן הספציפית לפי מחזור המסחר, ואת דמי הניהול בדף הקרן במאיה. אם החשיפה לשוק המקומי היא כל התיק שלכם, השאלה האמיתית אינה איזו קרן לקנות אלא כמה מהתיק בכלל צריך לשבת כאן. המאמר הזה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ השקעות.
רוצים ללמוד לבנות תיק בעצמכם?
לזהות שמדד אחד הוא 42% בנקים זה החלק הקל. לבנות סביב זה תיק שמתאים לכם, ולהחזיק בו כשהשוק יורד, זה החלק שדורש שיטה. אני מעביר שיעורים פרטיים בשוק ההון אחד על אחד, בהתאמה לרמה ולמטרות. מי שמעדיף ללמוד בקצב עצמאי מוזמן לקורס שוק ההון הפרקטי, ומי שרוצה להתחיל מהיסודות ימצא אותם בספר.
גילוי נאות: המאמר מידע כללי ואינו ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או שיווק השקעות, ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. נתוני המדדים, המשקלות והמחזורים נכונים ל-2 בספטמבר 2026 ומשתנים מדי יום מסחר.
