שאלה אחת קודמת לכל ויכוח על בחירת מניה או על דמי ניהול: כמה כסף צריך לפרישה כדי שהתיק יחזיק אתכם, ולא הפוך. רוב התשובות בעברית מצטטות את “כלל ה-4%” כאילו הוא חוק טבע. הוא לא. הוא מסקנה של מחקר אמריקאי אחד מ-1994, בחשבון שהמחקר עצמו מניח שהוא פטור ממס. בישראל יש מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי בכל משיכה, ולכן מי שצריך 20,000 ש”ח נטו בחודש נאלץ למשוך יותר מזה ברוטו. כאן נעשה את החישוב עד הסוף, ואז נראה למה גם המספר המתוקן הוא לא הבטחה.
כמה כסף צריך לפרישה: כל המספרים במקום אחד
כל שורה נלקחה מהמחקר המקורי או מנוסח החוק.
| נתון | ערך | מקור |
|---|---|---|
| שיעור המשיכה של בנגן, 1994 | 4% בשנה הראשונה, ומשם צמוד למדד | JFP, אוקטובר 1994 |
| התיק שנבדק אצל בנגן | 50% מניות, 50% אג”ח ממשלתי בינוני | אותו מחקר |
| שרידות מינימלית בכלל ה-4% | 33 שנים, בכל שנת פרישה מ-1926 | אותו מחקר |
| מה קורה כבר ב-4.25% | תיק שמתרוקן תוך 28 שנים | אותו מחקר |
| טריניטי 1998, 30 שנה, תיק 50/50, 4% צמוד | החזיק ב-95% מהתקופות | AAII Journal, 2.1998 |
| טריניטי, אותו תיק, 5% צמוד | החזיק ב-76% מהתקופות | אותו מחקר |
| מורנינגסטאר, שיעור פתיחה לשנת 2026 | 3.9% | State of Retirement Income, 3.12.2025 |
| מס רווח הון ליחיד בישראל | 25% על הרווח הריאלי | פקודת מס הכנסה, סעיף 91(ב) |
| ריבית בנק ישראל | 3.25% | בנק ישראל, 1.9.2026 |
| הפער בין שני תאריכי פרישה בסימולציה שלנו | פי 11 ביתרה אחרי 16 שנה | חישוב שלנו, SPY ומדד המחירים בארה”ב |
שתי שורות הן כל הסיפור. השיעור המקורי הוא 4%, השיעור העדכני של מורנינגסטאר 3.9%, ושניהם חושבו בלי מס. בישראל המס נכנס בכל משיכה, ולכן התשובה לשאלה כמה כסף צריך לפרישה שונה כאן מהמספר שבמחקרים.
מאיפה בא כלל ה-4% ומה הוא באמת אומר
ב-1994 פרסם ויליאם בנגן, מתכנן פיננסי מקליפורניה, מאמר בשם Determining Withdrawal Rates Using Historical Data. הוא לא הריץ סימולציה: הוא לקח את התשואות והאינפלציה בפועל בארה”ב מ-1926, בדק כל שנת פרישה בנפרד, ושאל כמה שנים התיק שורד.
המסקנה הייתה מספר אחד: משיכה של 4% מהשווי ההתחלתי בשנה הראשונה, ומשם הצמדה למדד, שרדה בכל תקופה שנבדקה לפחות 33 שנה. כבר 4.25%, הוא כותב, היה יכול לרוקן תיק תוך 28 שנים. המאמר המקורי מתפרסם באתר Financial Planning Association.
מה בנגן בדק בפועל, ומה זה משנה לישראלי
התיק שלו היה 50% מניות ו-50% אג”ח ממשלת ארה”ב לטווח בינוני, מאוזן מחדש כל שנה. הוא בדק גם תמהילים אחרים, המליץ על 50% עד 75% מניות, וטען שפחות מ-50% מקצר דווקא את חיי התיק.
אבל השורה שמשנה את כל התשובה לשאלה כמה כסף צריך לפרישה בישראל היא משפט צדדי אצלו: בנגן מניח שכל נכסי הפרישה יושבים בחשבונות דחויי מס, ולכן מס רווח הון לא נכנס לחישוב שלו כלל. הוא אף מוסיף שבחשבון חייב במס המסקנה הייתה יכולה להיות אחרת.
- מה שהכלל אומר: 4% מהשווי ביום הפרישה הם סכום השנה הראשונה. בכל שנה אחריה מעלים אותו בשיעור האינפלציה, בלי קשר לשווי התיק.
- מה שהוא לא אומר: 4% מהיתרה כל שנה. משיכה כזו לא תאפס תיק, אבל בירידה של 30% ההכנסה יורדת ב-30%.
- מה שנשמט: הכלל נוסח לאופק של 30 שנה. פרישה בגיל 55 היא אופק של 40 שנה, וזה מספר אחר.
מחקר טריניטי: מה הוא אומר על כמה כסף צריך לפרישה
ארבע שנים אחרי בנגן פרסמו קולי, האברד וּוולז מאוניברסיטת טריניטי שבטקסס מאמר ב-AAII Journal של פברואר 1998, ובו טבלת שיעורי הצלחה: כמה אחוזים מתקופות התשלום בעבר שרדו בכל שילוב של שיעור משיכה, תמהיל ואורך תקופה.
הטבלה הרלוונטית מצמידה את המשיכות למדד, בדיוק כמו כלל ה-4%. הנתונים: 1926 עד 1995, מניות לפי מדד S&P 500 ואג”ח קונצרני ארוך בדירוג גבוה. שיעורי ההצלחה ל-30 שנה, באחוזים:
| תמהיל התיק | משיכה 3% | משיכה 4% | משיכה 5% | משיכה 6% | משיכה 7% |
|---|---|---|---|---|---|
| 100% מניות | 100 | 95 | 85 | 68 | 59 |
| 75% מניות, 25% אג”ח | 100 | 98 | 83 | 68 | 49 |
| 50% מניות, 50% אג”ח | 100 | 95 | 76 | 51 | 17 |
| 25% מניות, 75% אג”ח | 100 | 71 | 27 | 20 | 5 |
| 100% אג”ח | 80 | 20 | 17 | 12 | 0 |
שתי מסקנות. ראשית, כלל ה-4% לא היה מושלם אפילו בעבר: בתיק 50/50 הוא נכשל בכ-5% מהתקופות. שנית, והיא מפתיעה, התיק ה”סולידי” הוא המסוכן ביותר לפרישה ארוכה: 100% אג”ח במשיכה של 4% שרד רק 20% מהתקופות לעומת 95% בתיק המעורב. מי שבורח מתנודתיות אל אג”ח קונה סיכון אחר, לא פחות סיכון. הטבלאות המלאות במאמר המקורי.
גם כאן, ולא במקרה, המחברים כותבים במפורש שהמחקר אינו מתקן למסים ולעלויות עסקה. שני המחקרים המרכזיים על שיעור משיכה בטוח לא הכניסו מס לחישוב, וזו בדיוק החוליה החסרה בשאלה כמה כסף צריך לפרישה בישראל.
המספר העדכני של מורנינגסטאר לשנת 2026
מורנינגסטאר מפרסמת מחקר שנתי בשם The State of Retirement Income. המהדורה מ-3 בדצמבר 2025 קובעת שיעור פתיחה בטוח של 3.9% לפורש חדש, באופק של 30 שנה, בהסתברות של 90% שיישאר כסף בסוף, ובתיק עם רכיב מנייתי של 30% עד 50%.
המספר לא יציב, וזו נקודה בפני עצמה: 3.7% אשתקד, 3.3% ב-2021, 3.8% ב-2022 ו-4.0% ב-2023. הוא זז כי הוא נשען על הנחות צופות פני עתיד ולא על העבר. ההסבר המלא באתר מורנינגסטאר, לצד סדרת הדוחות.
שני ממצאים נוספים משם: מי שמוכן לספוג תנודות בהכנסה יכול להתחיל בשיעור של קרוב ל-6%, ופורשים שנתקלו בתשואות גרועות בחמש השנים הראשונות ולא הקטינו את ההוצאה היו בסיכון גבוה בהרבה לגמור את הכסף.
הבדל שאסור לטשטש כשמחשבים כמה כסף צריך לפרישה: מורנינגסטאר מניחה 30% עד 50% מניות, בנגן בדק 50/50, וטריניטי בדק טווח שלם. אי אפשר לקחת שיעור שחושב לתיק אחד ולהדביק אותו לאחר. ההיגיון של בחירת התמהיל נמצא במדריך על הקצאת נכסים.
הנוסחה ההפוכה: כמה כסף צריך לפרישה בשביל הכנסה מסוימת
רוב האנשים שואלים מהכיוון ההפוך: אני רוצה סכום מסוים בחודש, כמה עליי לצבור. הצבירה הדרושה שווה להכנסה השנתית חלקי שיעור המשיכה. בשיעור של 4% כל שקל של הכנסה שנתית דורש 25 שקלים של צבירה, ובשיעור של 3% דורש 33.3.
| משיכה חודשית ברוטו | בשיעור 3% | בשיעור 3.9% | בשיעור 4% | בשיעור 5% |
|---|---|---|---|---|
| 10,000 ש”ח | 4.00 מיליון | 3.08 מיליון | 3.00 מיליון | 2.40 מיליון |
| 15,000 ש”ח | 6.00 מיליון | 4.62 מיליון | 4.50 מיליון | 3.60 מיליון |
| 20,000 ש”ח | 8.00 מיליון | 6.15 מיליון | 6.00 מיליון | 4.80 מיליון |
| 25,000 ש”ח | 10.00 מיליון | 7.69 מיליון | 7.50 מיליון | 6.00 מיליון |
| 30,000 ש”ח | 12.00 מיליון | 9.23 מיליון | 9.00 מיליון | 7.20 מיליון |
המספרים מייצרים שתי תגובות הפוכות ושתיהן שגויות: להתייאש ולהפסיק לחסוך, או להעלות את שיעור המשיכה לשבעה אחוזים כדי שהמספר ייראה סביר. טבלת טריניטי כבר הראתה מה קורה שם. נשאר לעבוד על שני הצדדים: את ההוצאה מודדים דרך ניהול תקציב, ואת החיסכון מפעילה ריבית דריבית.
שכבת המס הישראלית שאף מחקר לא הכניס לחישוב
בכל פעם שמוכרים ניירות כדי לממן חודש מחיה נוצר אירוע מס. מס רווח הון ליחיד בישראל הוא 25% על הרווח הריאלי, לפי סעיף 91(ב) לפקודת מס הכנסה, והוא מנוכה במקור בבנק או אצל הברוקר. זו השכבה שמשנה את התשובה לשאלה כמה כסף צריך לפרישה.
המס הוא על רכיב הרווח, לא על כל המשיכה
כאן נופלים לשני הכיוונים. המס אינו נגבה על הסכום שמשכתם אלא רק על הרווח הגלום ביחידות שנמכרו, ורק על החלק הריאלי שלו. נניח שקניתם יחידה ב-100 ש”ח, היום היא שווה 300 ש”ח, ומדד המחירים עלה מאז ב-40%.
| שלב בחישוב | סכום |
|---|---|
| היחידה שנמכרה | 300 ש”ח |
| עלות מקורית | 100 ש”ח |
| עליית המדד מאז הקנייה | 40% |
| עלות מתואמת למדד | 140 ש”ח |
| רווח ריאלי חייב במס | 160 ש”ח |
| מס בשיעור 25% | 40 ש”ח |
| נשאר ביד | 260 ש”ח |
| שיעור המס האפקטיבי על המשיכה | 13.3% |
13.3% ולא 25%, כי המס נגבה על 160 ש”ח מתוך משיכה של 300. מצד שני זה לא אפס, וזה מה שהמחקרים השמיטו. אופן חישוב רכיב ההצמדה שונה בין נייר שקלי לנייר הנקוב במטבע חוץ, כלומר לפי החשיפה מטבעית של הנייר, ולכן כדאי לברר אותו מול יועץ מס. הרקע נמצא במדריך על מס רווח הון, ומי שצבר סכום גדול בניירות אמריקאיים יכיר גם את מס העיזבון האמריקאי.
כמה כסף צריך לפרישה אחרי מס: הטבלה שמשנה את התשובה
נחזור לאדם שרוצה 20,000 ש”ח נטו בחודש, 240,000 ש”ח בשנה. אם שיעור הרווח הריאלי בתיק הוא g, המס האפקטיבי על כל שקל שנמשך הוא 25% כפול g. החישוב שלנו, בהנחת שיעור רווח אחיד ושיעור משיכה של 4%:
| שיעור הרווח הריאלי בתיק | מס אפקטיבי על המשיכה | משיכה שנתית ברוטו | הצבירה הדרושה |
|---|---|---|---|
| 0%, מיד אחרי הפקדה | 0% | 240,000 ש”ח | 6.00 מיליון ש”ח |
| 30% | 7.5% | 259,459 ש”ח | 6.49 מיליון ש”ח |
| 50% | 12.5% | 274,286 ש”ח | 6.86 מיליון ש”ח |
| 70% | 17.5% | 290,909 ש”ח | 7.27 מיליון ש”ח |
| 80% | 20% | 300,000 ש”ח | 7.50 מיליון ש”ח |
זו התשובה הישראלית לשאלה כמה כסף צריך לפרישה: פער של מיליון וחצי שקלים בין הפינה העליונה לתחתונה. מי שמגיע לפרישה עם תיק שרובו רווח צריך קרוב ל-7.5 מיליון ולא 6 מיליון בשביל אותם 20,000 ש”ח נטו. הבדל של 25% ביעד, משכבה שאף מחקר לא כלל.
שלוש הסתייגויות הוגנות. שיעור הרווח בתיק אינו קבוע והוא זז עם השוק ועם המדד. המכירה נעשית לפי מנות ולא לפי ממוצע. ומי שהכנסתו השנתית גבוהה עשוי להתחייב גם במס יסף של 3% מעל תקרת הכנסה. מידע כללי, לא ייעוץ מס.
קרן פנסיה וקרן השתלמות הן חלק מהתשובה, לא נספח לה
הטבלה שלמעלה מתארת תיק בחשבון חייב במס, וזו שכבה אחת בלבד. רוב מי שעבד כאן שנים מגיע לגיל פרישה עם כמה מכשירים, ולכל אחד דין מס אחר.
- קרן פנסיה: משלמת קצבה לכל החיים ולא יתרה שמושכים ממנה, וכוללת כיסוי נכות ושאירים. הקצבה חייבת במס הכנסה, עם פטור חלקי עד תקרה.
- קרן השתלמות: המכשיר היחיד שבו הרווחים פטורים ממס במשיכה, בתנאי ותק ובגבול התקרה המוטבת. מבחינת מס בלבד, זו השכבה שמשיכה ממנה עולה הכי פחות בשנה שבה השוק נמוך.
- קופת גמל להשקעה: נזילה בכל עת עם מס רווח הון רגיל, אך ניתנת להמרה לקצבה מוכרת בגיל פרישה ואז דינה שונה.
- התיק החייב במס: הכי גמיש והכי נזיל, והיחיד שבו כל משיכה מייצרת אירוע מס.
מכאן שהשאלה כמה כסף צריך לפרישה איננה שאלה על מספר אחד אלא על סדר. קצבת הפנסיה היא הרצפה, וכל מה שמעליה הוא הפער שהתיק צריך לכסות. אם הקצבה מכסה 9,000 ש”ח מתוך 20,000, התיק צריך לייצר 11,000 בלבד. זה הגורם שהכי משנה את המספר. וצריך לומר במפורש: המאמר אינו ייעוץ פנסיוני, אינו ייעוץ השקעות ואינו ייעוץ מס.
סיכון סדר התשואות משנה כמה כסף צריך לפרישה
עד כאן ממוצעים. עכשיו לחלק שהופך את כלל ה-4% לשאלה של תאריך. הרצנו סימולציה על נתוני SPY עם דיבידנדים מושקעים מחדש, והצמדנו את המשיכות למדד המחירים בארה”ב לפי נתוני BLS. כלל המשיכה: 4% מהסכום ההתחלתי ומשם צמוד למדד, בתיק 100% מניות.
| תרחיש | תשואת SPY בתקופה | היתרה בסוף |
|---|---|---|
| פרישה בינואר 2000 עם מיליון דולר, 16 שנים עד ינואר 2016 | +93.5% | 488,818 דולר |
| פרישה בינואר 2010 עם מיליון דולר, 16 שנים עד ינואר 2026 | +706.7% | 5,392,683 דולר |
אותו כלל, אותה קרן, אותו מספר שנים, פער של פי 11 ביתרה. ההבדל היחיד הוא תאריך ההתחלה. המנגנון פשוט: כשמושכים סכום קבוע מתיק שיורד מוכרים יותר יחידות, והן כבר לא שם כשהשוק חוזר. מי שפרש בינואר 2000 נכנס ישר לשלוש שנות ירידות ומכר במחירי שפל, וההתאוששות פעלה על תיק קטן בהרבה.
ומה קרה למי שפרש ב-2000 והמשיך? בהמשך אותה סימולציה ל-26 שנה, עד ינואר 2026, נשארו 492,624 דולר, בזמן שהמשיכה השנתית טיפסה עם המדד ל-75,277 דולר. כלומר כ-15% מהיתרה בשנה. הוא התחיל בשיעור שנחשב בטוח ומצא את עצמו בשיעור שהמחקרים מגדירים כהימור, בלי שהתנהג אחרת ולו פעם אחת.
הערה מתודולוגית: הסימולציה שלנו היא 100% מניות, בעוד המחקרים למעלה בדקו תיקים מעורבים. תיק כולו מניות רגיש יותר לסדר התשואות, ואסור להשוות מספר מהטבלה הזו למספר מהטבלאות הקודמות כשמחשבים כמה כסף צריך לפרישה.
מה עושים כשהשוק יורד בשנה הראשונה
אם סדר התשואות הוא הסיכון, התגובה אליו חשובה לא פחות מהתשובה לשאלה כמה כסף צריך לפרישה. שלוש שכבות, מהזולה לכואבת.
כרית מזומן לשנתיים או שלוש
המטרה היחידה שלה: שלא תמכרו מניות בשנה שבה הן ירדו. בריבית של 3.25% בישראל האפשרות המעשית היא בדרך כלל קרן כספית או פיקדון קצר. שימו לב שריבית על פיקדון שקלי לא צמוד ממוסה ב-15% נומינלי ולא ב-25% ריאלי.
משיכה גמישה במקום סכום קבוע
זו השיטה שאיפשרה במחקר של מורנינגסטאר להתחיל בשיעור של קרוב ל-6%, בתמורה לתנודתיות בהכנסה. בפועל מוותרים על הצמדת המשיכה למדד בשנה שאחרי ירידה, או מגדירים סף שמעליו מקטינים זמנית. מה שהופך את זה לישים הוא מיפוי מראש של החלק הקבוע והחלק הגמיש בהוצאה, לפני הפרישה ולא אחריה.
הקטנה זמנית של המשיכה, גם קטנה
בנגן הראה שלקוח שפרש ב-1929, בתזמון הגרוע ביותר, והקטין את המשיכה ב-5% בלבד, סיים עם 20% יותר הון אחרי עשרים שנה ועם 25% יותר אחרי שלושים.
ומה שאסור לעשות הוא הדבר שהכי מתבקש רגשית: לברוח מהמניות אחרי הירידה. בנגן הראה שלקוח שהעביר את התיק כולו לאג”ח ב-1932 הקדים את סוף הכסף בעשורים. הרקע נמצא במדריך על איך להישאר רגועים כשהשוק יורד, והכלי לבדוק מראש איך התיק מגיב לזעזוע הוא מבחן לחץ לתיק השקעות.
שלוש טעויות שחוזרות בשאלה כמה כסף צריך לפרישה
- לקחת ממוצע היסטורי כהבטחה. הפער בין 488,818 ל-5,392,683 דולר הוא ההמחשה. שני התרחישים יושבים בתוך אותו ממוצע, ורק באחד מהם היה נסבל לחיות.
- לתכנן ברוטו ולחיות נטו. מי שמניח ש-4% מהתיק יגיעו לעו”ש מפספס בין 7% ל-20%.
- להתייחס לתיק בנפרד מהפנסיה. מי שמתעלם מהקצבה בונה יעד גבוה מדי, ומי שסומך עליה בלי לבדוק את גובהה בונה יעד נמוך מדי.
ויש טעות רביעית: להניח תמהיל קבוע בלי איזון תקופתי, ואז לגלות אחרי עשור שהתיק כבר לא מה שתוכנן. ההיגיון הכולל נמצא במדריך על השקעות לטווח ארוך.
שאלות נפוצות
כמה כסף צריך לפרישה אם רוצים 15,000 ש”ח בחודש?
לפני מס, בשיעור של 4%, צריך 4.5 מיליון ש”ח, ובשיעור של 3.9% צריך 4.62 מיליון. אחרי מס של 25% על הרווח הריאלי הסכום עולה לפי משקל הרווח בתיק, ומנגד הקצבה מקטינה אותו.
כלל ה-4% עדיין תקף ב-2026?
כמסגרת חשיבה כן, כמספר פחות. בנגן הראה שרידות של 33 שנים לפחות, טריניטי הראה 95% הצלחה בתיק 50/50 לאורך 30 שנה, ומורנינגסטאר מפרסמת לשנת 2026 שיעור פתיחה של 3.9%. שלושתם נכונים בתוך ההנחות שלהם, ואף אחד מהם לא עונה על השאלה כמה כסף צריך לפרישה בישראל, כי אף אחד לא כולל מס.
אפשר למשוך יותר מ-4% אם התיק כולו מניות?
לפי טבלת טריניטי ל-30 שנה, תיק 100% מניות בשיעור 5% שרד 85% מהתקופות לעומת 76% בתיק 50/50. אבל זה גם התיק שבו סדר התשואות מכה חזק יותר. שיעור גבוה יותר קונה גם סיכוי גדול יותר וגם זנב גרוע יותר.
מה עדיף, למשוך מקרן ההשתלמות או מהתיק?
מבחינת מס בלבד, משיכה מקרן השתלמות שעומדת בתנאי הוותק והתקרה אינה מייצרת אירוע מס על הרווחים, ומשיכה מהתיק החייב כן. כלומר, מבחינת מס בלבד, השכבה הפטורה היא הזולה ביותר למשיכה בשנה רעה. ההחלטה עצמה תלויה בתנאי הוותק, בתקרה ובנתונים האישיים, וזה מגרש של יועץ פנסיוני.
כמה כסף צריך לפרישה מוקדמת בגיל 50?
משמעותית יותר, משתי סיבות. האופק אינו 30 שנה אלא 40 ומעלה, וטבלאות טריניטי מראות שיעורי הצלחה יורדים ככל שהתקופה מתארכת. ובנוסף, קצבת הפנסיה מתחילה מאוחר יותר, ולכן התיק נושא לבדו את הפער בשנות הביניים.
שורה תחתונה
כלל ה-4% אומר דבר צר: משיכה של 4% מהשווי ההתחלתי, צמודה למדד, בתיק אמריקאי של 50% מניות, לאופק של 30 שנה, בלי מס. בנגן מצא שרידות של 33 שנים לפחות וטריניטי מצא 95% הצלחה.
בישראל יש שכבה נוספת. המס הוא 25% על הרווח הריאלי בכל משיכה, ולכן מי שרוצה 20,000 ש”ח נטו לחודש מתיק שרובו רווח צריך קרוב ל-7.5 מיליון ש”ח ולא 6 מיליון. מנגד, הקצבה מקטינה את היעד, ולכן את השאלה כמה כסף צריך לפרישה מחשבים על שני הצדדים יחד.
והמספר שחשוב מכולם הוא הפער בין 488,818 ל-5,392,683 דולר. תוכנית משיכה שלא מניחה שהתאריך יכול להיות רע היא תקווה, לא תוכנית.
רונית ודורון: אותו כלל, שני תאריכים
רונית פרשה בינואר 2000 עם מיליון דולר בקרן על מדד S&P 500. היא עשתה הכל נכון: משכה 40,000 דולר בשנה הראשונה, בדיוק 4%, והצמידה את הסכום למדד. שלוש השנים הראשונות שלה היו התפוצצות בועת הדוט-קום, והיא מכרה יחידות במחירי שפל כדי לממן מחיה. היא לא נבהלה ולא עברה לאג”ח. ואז, בשנה השמינית, הגיע 2008. בינואר 2016 נשארו לה 488,818 דולר, פחות ממחצית ממה שהתחילה איתו. עשור אחר כך היתרה עומדת על 492,624 דולר והמשיכה על 75,277 דולר, כ-15% מהתיק בשנה. השאלה שלה כבר איננה כמה כסף צריך לפרישה אלא כמה שנים נשארו.
דורון פרש בינואר 2010 עם אותו מיליון דולר, באותה קרן, לפי אותו כלל בדיוק. הוא לא קרא יותר ספרים ממנה ולא היה ממושמע ממנה. הוא פשוט נכנס אחרי שהשוק כבר ירד. ב-16 השנים שאחרי עלה המדד 706.7%, והמשיכות שלו לא הספיקו לגרד את הצמיחה. בינואר 2026 היתרה שלו היא 5,392,683 דולר.
ההבדל בין רונית לדורון לא היה בידע ולא במשמעת. הוא היה בתאריך. ולכן תוכנית משיכה טובה איננה זו שמניחה שהעבר יחזור על עצמו בממוצע, אלא זו שמניחה מראש שהתאריך יכול להיות רע: עם כרית מזומן, עם כללי הקטנה שנקבעו לפני הפרישה, ועם יעד צבירה שכולל את המס.
מי שרוצה ללמוד איך מחשבים בעצמו כמה כסף צריך לפרישה, ואיך נראית תוכנית משיכה שמניחה מראש שהתאריך יכול להיות רע, יכול לקבוע שיעורים פרטיים בזום ולעבור על השיטה. תכנון פרישה אישי הוא עבודה של יועץ פנסיוני מורשה, וזה לא מה שקורה בשיעור. מי שמעדיף להתחיל מהיסודות של בניית התיק ימצא את זה בקורס שוק ההון הפרקטי.
גילוי נאות: המאמר מידע כללי ואינו ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס, ואינו תחליף לייעוץ אישי. אין כאן הבטחת תשואה. הנתונים נכונים ל-8 בספטמבר 2026 ומשתנים עם השוק ועם החקיקה.
