השקעות בטוחות: איזה סיכון מסתתר בפיקדון, במק”מ ובאג”ח ממשלתי

מכרתם מניות אחרי ירידה חדה, או קיבלתם סכום גדול ואתם לא רוצים לראות אותו קופץ כל יום. השאלה הראשונה שעולה היא איפה מחזיקים את הכסף בלי לדאוג. התשובה המקובלת היא השקעות בטוחות.

הבעיה היא שהמילה “בטוח” מסתירה את המחיר. פיקדון, קרן כספית, מק”מ ואג”ח ממשלתי לא מבטלים סיכון. כל אחד מהם מחליף את סיכון המניות בסיכון אחר: אינפלציה, ריבית, נזילות או איתנות המנפיק. מי שלא יודע איזה סיכון הוא לקח, מגלה אותו בדרך כלל ברגע הכי פחות נוח.

במאמר הזה נעבור על האפיקים הסולידיים העיקריים בישראל, נבדוק כמה הם מניבים אחרי אינפלציה, ונראה איזה סיכון מסתתר בכל אחד. כל מספר מגיע מבנק ישראל או מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם תאריך. זה מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ השקעות.

השקעות בטוחות במספרים

לפני ההסבר, הלוח. הנתונים האלה זזים, ולכן כל שורה כוללת את התאריך שלה.

שתי שורות כאן חשובות במיוחד. הראשונה היא הירידה בריבית, מ-4.25% ל-3.25% בתוך פחות משנה. השנייה היא האינפלציה של 1.6%, שקובעת כמה מהריבית באמת נשאר לכם ביד.

למה “בטוח” לא אומר “בלי סיכון”

כשאנשים מדברים על השקעות בטוחות, הם בדרך כלל מתכוונים לדבר אחד: הסכום הנומינלי לא יורד. 100,000 ש”ח שהופקדו יחזרו כ-100,000 ש”ח ועוד ריבית. זה נכון ברוב האפיקים הסולידיים, אבל זה רק סוג אחד של סיכון.

יש לפחות ארבעה סיכונים שכדאי להכיר. סיכון אינפלציה: הכסף חוזר, אבל קונה פחות. השני הוא סיכון ריבית: מחיר האג”ח יורד כשהריבית עולה. השלישי הוא נזילות: הכסף נעול ואי אפשר למשוך אותו בלי קנס. וסיכון מנפיק: מי שחייב לכם את הכסף לא מחזיר אותו.

אף אפיק לא פטור מכל הארבעה. ההבדל בין השקעות בטוחות שונות הוא איזה סיכון כל אחת מורידה, ואיזה סיכון היא משאירה אצלכם. על המושג הרחב יותר של סיכון שפוגע בכל השוק יחד כתבנו במאמר על סיכון מערכתי.

ריבית ריאלית: המבחן האמיתי של השקעות בטוחות

ריבית ריאלית היא הריבית אחרי שמורידים ממנה את האינפלציה. אם הכסף שלכם גדל ב-3% והמחירים עלו ב-3%, לא הרווחתם כלום. כוח הקנייה שלכם נשאר במקום.

החשבון של היום נראה כך. במכרז המק”מ של בנק ישראל מ-6 באוקטובר 2026, התשואה הממוצעת לשנה עמדה על 3.21%. האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2026 עמדה על 1.6%, לפי הלמ”ס. ההפרש, כ-1.6%, הוא הריבית הריאלית בקירוב, לפני מס ועמלות (החשבון שלנו).

את החשבון הזה אפשר לעשות לבד בכל רגע. לוקחים את התשואה לפדיון של האפיק, מורידים ממנה את דמי הניהול או העמלות השנתיות, ומשווים לאינפלציה. אם רוצים להסתכל קדימה ולא אחורה, משתמשים בציפיות האינפלציה שבנק ישראל מפרסם במקום באינפלציה של השנה האחרונה. בספטמבר 2026 הציפיות לשנה הקרובה, כפי שהן נגזרות משוק ההון, עמדו על 1.57%, כמעט זהה לאינפלציה בפועל.

בנק ישראל מפרסם גם תשואה ריאלית ישירה, מתוך האג”ח הממשלתיות הצמודות למדד. לשנה אחת היא עמדה בספטמבר 2026 על 1.59% בממוצע. כלומר שתי השיטות נותנות כמעט את אותו מספר. כרגע, השקעות בטוחות בשקלים נותנות תשואה ריאלית חיובית. זה לא היה המצב לפני כמה שנים.

מה קרה ב-2022

בדצמבר 2021 ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1%. התשואה הנומינלית לשנה על אג”ח ממשלתי שקלי עמדה, בממוצע החודשי, על 0.01%. במהלך 2022 מדד המחירים עלה ב-5.3%, לפי הלמ”ס.

מי שנעל כסף לשנה בסוף 2021 בתשואה הזו קיבל בחזרה את כל הסכום, ועדיין הפסיד כ-5% מכוח הקנייה (החשבון שלנו, לפי נתוני בנק ישראל והלמ”ס). על הנייר זו הייתה השקעה בטוחה לחלוטין. בפועל זה היה הפסד ריאלי, שקט ולא מורגש, אבל אמיתי. ריבית דריבית עובדת גם בכיוון הזה: כמה שנים של ריבית ריאלית שלילית מצטברות לשחיקה משמעותית.

התרשים שלמטה מציג את ריבית בנק ישראל מול האינפלציה השנתית, מסוף 2021 ועד ספטמבר 2026. בכל שנה שבה קו האינפלציה עובר את קו הריבית, החיסכון הסולידי איבד מכוח הקנייה שלו.

פיקדון בנקאי: הוודאות שיש לה מחיר

מכל ההשקעות הבטוחות, הפיקדון הוא הפשוט ביותר להבנה. זו בעצם הלוואה: אתם מלווים לבנק כסף לתקופה קבועה, והוא מחזיר אותו עם ריבית. היתרון ברור. אתם יודעים מראש כמה תקבלו ומתי, והערך הנומינלי לא זז.

הסיכון הראשון הוא נזילות. בפיקדון לתקופה קצובה, יציאה לפני המועד עלולה לעלות לכם בחלק מהריבית או בכולה, לפי תנאי הבנק. הסיכון השני הוא המנפיק: הכסף תלוי באיתנות הבנק. בבנק גדול הסיכון הזה נמוך מאוד, אבל הוא לא אפס.

הסיכון השלישי הוא ההשוואה עצמה. הריבית בפיקדון נקבעת על ידי הבנק ולא על ידי בנק ישראל, ואין חובה שהיא תהיה קרובה לריבית הבנק המרכזי. לפני שנועלים, שווה להשוות את הריבית המוצעת לתשואת המק”מ לאותה תקופה. אם הפער גדול, אתם משלמים על הנוחות.

קרן כספית: נזילות יומית, ריבית שזזה

מבין ההשקעות הבטוחות שאפשר לצאת מהן בכל יום, קרן כספית היא המוכרת ביותר. זו קרן נאמנות שמשקיעה במק”מ, באג”ח קצרות ובפיקדונות. אפשר לקנות ולמכור אותה בכל יום מסחר, והתשואה שלה זזה בערך עם ריבית בנק ישראל. את המנגנון המלא, כולל איך היא מתמחרת ומתי היא עדיפה על פיקדון, פירטנו בהמדריך לקרן כספית.

מה הסיכון כאן? קודם כול, הריבית משתנה. כשבנק ישראל מוריד ריבית, כמו שקרה ארבע פעמים בין ינואר לספטמבר 2026, התשואה של הקרן יורדת איתה. מי שבחר בקרן כספית בגלל התשואה של תחילת השנה מקבל היום פחות.

שנית, יש דמי ניהול שמנוכים מהתשואה. בקרן שמניבה 3%, כל עשירית אחוז של דמי ניהול היא חלק ניכר מהרווח הריאלי. ושלישית, הקרן מחזיקה גם נכסים שאינם ממשלתיים, ולכן היא לא בדיוק כמו מק”מ, גם אם ההבדל קטן ברוב הזמן.

מק”מ: השקעות בטוחות של המדינה לטווח קצר

מק”מ הוא מלווה קצר מועד שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד כשנה. לפי בנק ישראל, המק”מ מונפק בכל חודש, כך שבכל רגע יש בבורסה 12 סדרות סחירות. אין בו קופון: קונים אותו בהנחה, ומקבלים 100 בפדיון. ההפרש הוא התשואה.

הנתונים מגיעים מדף תוצאות המכרזים של בנק ישראל. שימו לב לביקוש: בסדרה לשנה הוגשו הזמנות בהיקף של פי 2.5 בערך מהכמות שנמכרה. גם כשהריבית יורדת, הביקוש לנייר ממשלתי קצר נשאר גבוה.

איך קונים מק”מ בפועל

משקיע פרטי לא צריך להשתתף במכרז. אחרי ההנפקה המק”מ נסחר בבורסה בתל אביב כמו כל נייר אחר, ואפשר לקנות אותו בחשבון מסחר רגיל. מה שחשוב לבדוק הוא העמלה. על סכום קטן, עמלת קנייה מינימלית יכולה למחוק חלק גדול מהתשואה של שנה.

סיכון המנפיק במק”מ הוא סיכון מדינת ישראל, הנמוך ביותר שיש בשקלים. סיכון הריבית קטן, כי הזמן לפדיון קצר. מה שנשאר הוא סיכון האינפלציה: המק”מ שקלי ולא צמוד, ואם האינפלציה תקפוץ, התשואה הריאלית תרד.

אג”ח ממשלתי: שקלי, צמוד ומה שביניהם

אג”ח ממשלתי ארוך מופיע כמעט בכל רשימה של השקעות בטוחות, אבל הוא כבר סיפור אחר. המדינה עדיין מחזירה את הכסף בפדיון, אבל עד אז המחיר בבורסה זז, לפעמים בחדות. המדריך המלא שלנו לאג”ח ומה שקורה עכשיו בשוק מסביר את הבסיס. כאן נתמקד בסיכון.

סיכון הריבית במספרים

כשהריבית בשוק עולה, אג”ח קיים עם תשואה נמוכה שווה פחות. ככל שהזמן לפדיון ארוך יותר, הירידה חדה יותר. החישוב שלמטה הוא שלנו, על אג”ח בלי קופון, לפי התשואות הממוצעות של בנק ישראל בספטמבר 2026, ובהנחה שהתשואה עולה בנקודת אחוז אחת בבת אחת.

זה לא תרחיש תיאורטי. בדצמבר 2021 התשואה הנומינלית ל-10 שנים עמדה על 1.20%, ובדצמבר 2022 על 3.38%, לפי בנק ישראל. אג”ח בלי קופון לעשר שנים, שהתשואה שלו קופצת מ-1.20% ל-3.38%, מאבד כ-19% ממחירו (החשבון שלנו). מי שמחזיק עד הפדיון לא מממש את ההפסד, אבל מי שצריך את הכסף באמצע, מממש אותו.

שקלי או צמוד: האינפלציה שהשוק כבר מתמחר

אג”ח שקלי משלם ריבית קבועה בשקלים. אג”ח צמוד מדד משלם ריבית ריאלית, והקרן שלו מתעדכנת לפי מדד המחירים. ההפרש בין התשואה של השניים הוא האינפלציה שהשוק מצפה לה.

בספטמבר 2026, לפי בנק ישראל, התשואה הנומינלית ל-5 שנים עמדה על 3.72% והריאלית על 1.78%. ציפיות האינפלציה ל-5 שנים שבנק ישראל גוזר משוק ההון עמדו על 1.90%. אם האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מזה, הצמוד ינצח. אם נמוכה, השקלי ינצח. אף אחד מהם אינו “בטוח יותר” באופן כללי. כל אחד מגן מפני תרחיש אחר.

תוכניות חיסכון ופוליסת חיסכון

גם תוכניות חיסכון נמכרות לרוב כהשקעות בטוחות. תוכנית חיסכון בבנק היא בעצם פיקדון ארוך עם נקודות יציאה קבועות. הכסף נעול, ובחלק מהתוכניות אפשר למשוך רק בתחנות יציאה שנקבעו מראש. הסיכון המרכזי כאן הוא נזילות: מי שצריך את הכסף בין התחנות משלם על זה.

פוליסת חיסכון היא מוצר של חברת ביטוח, עם מסלולי השקעה שונים, כולל מסלולים סולידיים. היא נזילה יותר מתוכנית בנקאית, אבל יש בה דמי ניהול, והמסלול הסולידי עדיין חשוף לתנודות באג”ח שבתוכו. את ההשוואה בין הפוליסה, הגמל להשקעה והקרן הכספית ריכזנו במדריך פוליסת החיסכון.

מסלול שקלי בגמל להשקעה

חלק מהחוסכים מחפשים השקעות בטוחות דווקא בתוך מוצר פנסיוני. קופת גמל להשקעה מאפשרת לבחור מסלול סולידי, למשל מסלול שמחזיק נכסים שקליים קצרים. היתרון: אפשר לעבור בין מסלולים בתוך הקופה בלי אירוע מס, ואפשר למשוך את הכסף. החיסרון: דמי ניהול, וחשיפה לאותם סיכוני ריבית ואינפלציה של הנכסים שבמסלול.

כדאי לבדוק בדיוק מה המסלול מחזיק. “סולידי” במסלול אחד יכול לכלול אג”ח קונצרניות, ובמסלול אחר רק נכסים ממשלתיים קצרים. מה לבדוק לפני שבוחרים, ואיך משווים דמי ניהול, הסברנו במאמר על קופת גמל להשקעה.

העלויות שאוכלות השקעות בטוחות

במניות, דמי ניהול של חצי אחוז הם חלק קטן מתשואה צפויה. באפיק סולידי זה סיפור אחר. כשהריבית הריאלית עומדת על כ-1.6%, כל עלות שנתית נאכלת ישירות מהרווח האמיתי.

נניח השקעה של 100,000 ש”ח בתשואה ריאלית של 1.6% בשנה. זה רווח ריאלי של כ-1,600 ש”ח בשנה. עלות שנתית של 0.5%, בין אם בדמי ניהול ובין אם בעמלות, מורידה ממנו 500 ש”ח, כמעט שליש (החשבון שלנו, לפני מס).

וגם המס משנה את התמונה. הרווח באפיקים האלה ממוסה, והמס מחושב לפי כללים שונים לנייר שקלי ולנייר צמוד. את הכללים עצמם, ואיך הם חלים על ריבית ועל רווח הון, פירטנו במדריך מס רווח הון. השורה התחתונה: את התשואה הריאלית מודדים אחרי עלויות ומס, לא לפני.

ארבע טעויות נפוצות בהשקעות בטוחות

הטעות הראשונה היא להסתכל רק על הריבית הנומינלית. 3% נשמע סביר, אבל אחרי אינפלציה של 1.6% נשאר כ-1.4%, ובשנה כמו 2022 היה נשאר מינוס. כל השוואה צריכה להתחיל מהריבית הריאלית.

הטעות השנייה היא להניח שאג”ח ממשלתי ארוך הוא “פיקדון של המדינה”. המדינה מחזירה בפדיון, אבל המחיר בדרך יכול לרדת בשיעור דו-ספרתי, כפי שראינו בדוגמה של 2022. מי שעלול להזדקק לכסף לפני הפדיון לוקח סיכון ריבית אמיתי.

יש גם טעות של תזמון. מי שבוחר השקעות בטוחות לפי הריבית של היום שוכח שהריבית זזה. בתחילת ינואר 2026 ריבית בנק ישראל עמדה על 4.25%, ובספטמבר כבר על 3.25%. מי שנעל ריבית קבועה לשנתיים בתחילת השנה עשה עסקה טובה יותר ממי שהמתין, ומי שבחר אפיק עם ריבית משתנה קיבל פחות ככל שהשנה התקדמה. אף אחד לא ידע מראש איך זה ייגמר.

הטעות האחרונה היא לשים את כל הכסף בשקלים קצרים לתמיד. זה מוריד תנודתיות, אבל לאורך שנים רבות זה גם מוותר על התשואה של אפיקים אחרים. ההחלטה כמה להחזיק בסולידי היא החלטה של הקצאת נכסים, לא של “בטוח או לא בטוח”. ואם אתם מחפשים הגנה מאינפלציה דווקא בצד המנייתי, המאמר על דיבידנד בתקופות אינפלציה בוחן את השאלה הזו.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין השקעות בטוחות להשקעות בלי סיכון?

אין השקעה בלי סיכון. השקעות בטוחות מורידות את הסיכון שהסכום הנומינלי ירד, אבל משאירות סיכונים אחרים: אינפלציה, ריבית, נזילות ומנפיק. ב-2022 גם נייר ממשלתי קצר בתשואה של כמעט אפס הפסיד כ-5% ריאלית.

כמה מניבות השקעות בטוחות בשקלים היום?

במכרז המק”מ של 6 באוקטובר 2026 התשואה הממוצעת לשנה עמדה על 3.21%. אחרי אינפלציה של 1.6% ב-12 החודשים האחרונים, נשאר כ-1.6% ריאלי, לפני מס ועמלות. הנתונים משתנים בכל מכרז ובכל החלטת ריבית. ההחלטה הבאה של בנק ישראל צפויה ב-23 בנובמבר 2026.

מק”מ או קרן כספית?

מק”מ נותן תשואה ידועה עד הפדיון ומנפיק אחד, המדינה. קרן כספית נותנת נזילות יומית, אבל התשואה שלה משתנה עם הריבית ומנוכים ממנה דמי ניהול. ההבדל המעשי תלוי בסכום, בעמלות הקנייה שלכם ובתאריך שבו אתם צפויים להזדקק לכסף.

האם אג”ח צמוד מדד הוא השקעה בטוחה מאינפלציה?

הוא מגן מאינפלציה, אבל לא מסיכון ריבית. אם התשואה הריאלית בשוק עולה, מחיר האג”ח הצמוד יורד. בספטמבר 2026 התשואה הריאלית ל-10 שנים עמדה על 2.10%, ובדצמבר 2021 היא הייתה שלילית, 1.25%-, לפי בנק ישראל. מי שקנה אז צמוד ארוך ראה את המחיר יורד כשהתשואה עלתה.

האם השקעות בטוחות מתאימות לכסף לחירום?

לכסף שאולי תצטרכו מחר, הסיכון הרלוונטי הוא נזילות, ולא תשואה. אפיק שאפשר למשוך ממנו בכל יום בלי קנס ובלי סיכון מחיר משמעותי מתאים לזה יותר מאפיק שנעול או ארוך. זו לא המלצה אישית, אלא ההיגיון של התאמת הסיכון למטרה.

שורה תחתונה

השקעות בטוחות לא מבטלות סיכון, הן בוחרות אותו. פיקדון מחליף סיכון מחיר בסיכון נזילות. מק”מ מחליף אותו בסיכון אינפלציה. אג”ח ארוך מוסיף סיכון ריבית שיכול להגיע, כמו ב-2022, לירידה של כ-19% במחיר של אג”ח לעשר שנים.

נכון ל-23 באוקטובר 2026, הריבית הריאלית בשקלים קצרים חיובית, כ-1.6%, אחרי שנים שבהן היא הייתה שלילית. זה מצב טוב יותר מזה של 2021, אבל הוא תלוי בריבית שכבר ירדה ארבע פעמים השנה ובאינפלציה שאיש לא יודע לחזות בוודאות.

איזה סיכון לוקחים בכל אחת מההשקעות הבטוחות

הטבלה מסכמת את מה שראינו. “נמוך”, “בינוני” ו”גבוה” הם הערכה יחסית בין האפיקים הסולידיים עצמם, לא מול מניות. זו מפה לחשיבה, לא המלצה.

מה שהטבלה לא אומרת הוא איזו שורה מתאימה למי. זה תלוי בשאלה מתי תצטרכו את הכסף, כמה תנודה במחיר אתם מסוגלים לראות בלי למכור, וכמה מהתיק בכלל יושב באפיק סולידי.

מה עושים עם המפה הזו

הבעיה שפתחנו בה, לחפש מקום “בטוח” לכסף, נפתרת כשמפסיקים לשאול אם אפיק בטוח ומתחילים לשאול איזה סיכון הוא משאיר. בשיעור פרטי שבו מחשבים יחד ריבית ריאלית ומשווים מק”מ, פיקדון ואג”ח צמוד עוברים על החישובים מהמאמר הזה עם נתונים עדכניים: איך קוראים תוצאות מכרז, איך גוזרים ציפיות אינפלציה, ואיך בודקים מה מסלול סולידי מחזיק. השיעור מסביר את המנגנון ומראה את האפשרויות, וההחלטה נשארת אצלכם.

ומי שמחזיק גם מניות לצד החלק הסולידי, ימצא בספר שמקדיש פרקים לניהול סיכונים ולפסיכולוגיה של מי שמוכר בפאניקה את הצד השני של אותה שאלה: איך מגדירים מראש כמה הפסד אתם מוכנים לספוג, לפני שהשוק מחליט בשבילכם.

גילוי נאות: המאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ מס. הנתונים נבדקו ב-23 באוקטובר 2026 מול המקורות הבאים: דף ריבית בנק ישראל, תוצאות מכרזי המק”מ של בנק ישראל, ציפיות האינפלציה ועקום התשואות של בנק ישראל ומדד המחירים לצרכן של הלמ”ס. החישובים המסומנים כ”החשבון שלנו” הם המחשה בלבד. תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתידיות, והנתונים משתנים.