ETF (ראשי תיבות של Exchange Traded Fund) הוא קרן השקעות שנסחרת בבורסה כמו מניה רגילה. במקום לקנות מניה של חברה אחת, אתם קונים יחידה אחת שמחזיקה עשרות או מאות מניות בבת אחת. בישראל קוראים למכשיר הזה קרן סל. במדריך הזה נסביר איך ETF עובד, מה ההבדל בינו לקרן נאמנות, איך קונים אותו מישראל, ואיזה מס תשלמו עליו.
מה זה ETF ואיך הוא עובד?
ETF הוא סל של ניירות ערך שמישהו כבר הרכיב עבורכם, ואתם קונים חלק ממנו. הקרן מחזיקה בפועל את המניות שמרכיבות מדד מסוים, ומנפיקה יחידות שנסחרות בבורסה לאורך כל יום המסחר.
דוגמה מוחשית: קרן שעוקבת אחרי מדד S&P 500 מחזיקה את מניות 500 החברות הגדולות בארצות הברית, לפי המשקל שלהן במדד. כשאתם קונים יחידה אחת, אתם הופכים לבעלים של חלק זעיר בכל 500 החברות האלה בעסקה אחת. אם אפל עולה ופייזר יורדת, שווי היחידה שלכם משקף את הממוצע המשוקלל של כל התנועות.
שלושה מאפיינים מגדירים את המכשיר:
- מחיר רציף. המחיר משתנה לאורך כל יום המסחר, בדיוק כמו מניה. אפשר לקנות ולמכור בכל רגע שהבורסה פתוחה
- עקיבה אחרי מדד. רוב ה-ETFs הם פסיביים. המטרה שלהם היא לשקף מדד קיים, לא לנצח אותו
- שקיפות. ההחזקות של הקרן מפורסמות, בדרך כלל מדי יום. אתם יודעים בדיוק מה אתם מחזיקים
ETF, קרן סל ותעודת סל: למה יש שלושה שמות?
זו נקודת בלבול נפוצה למשקיעים ישראלים, והשורש שלה היסטורי. עד רפורמת קרנות הסל של 2018, קראו למכשיר המקביל בישראל תעודת סל, והוא היה למעשה התחייבות של המנפיק להשיג את תשואת המדד. הרפורמה המירה את תעודות הסל לקרנות סל, שהן קרנות אמיתיות המחזיקות את הנכסים בפועל. השינוי הזה הפחית משמעותית את סיכון המנפיק.
בפועל: ETF הוא השם הבינלאומי, קרן סל הוא השם הישראלי הנוכחי, ותעודת סל הוא מונח שעדיין נפוץ בדיבור אבל כבר לא מדויק מבחינה משפטית.
מה ההבדל בין ETF לקרן נאמנות?
שני המכשירים מאפשרים לקנות סל רחב בעסקה אחת, אבל המנגנון שלהם שונה:
| ETF / קרן סל | קרן נאמנות | |
|---|---|---|
| מועד המסחר | ברצף לאורך יום המסחר | פעם ביום, לפי שער סוף יום |
| מחיר בעת הקנייה | רואים אותו בזמן אמת | מתברר רק בסוף היום |
| ניהול | ברובו פסיבי, עוקב מדד | לרוב אקטיבי, מנהל בוחר מניות |
| דמי ניהול טיפוסיים | נמוכים, לעיתים מתחת ל-0.1% | גבוהים יותר, לרוב 0.5% ומעלה |
| שקיפות החזקות | הקרן מפרסמת אותן באופן שוטף | הקרן מדווחת עליהן לעיתים רחוקות |
ההבדל בדמי הניהול נראה זניח אבל הוא מצטבר. פער של 0.5% בשנה על תיק שעובד 25 שנה שוחק נתח משמעותי מהתשואה הסופית, בגלל אותו מנגנון של ריבית דריבית שעובד לטובתכם בצד השני.
מה היתרונות והחסרונות של ETF?
יתרונות
- פיזור מיידי. עסקה אחת קונה חשיפה לעשרות או מאות חברות. קריסה של חברה בודדת לא מוחקת את התיק
- עלות נמוכה. קרנות מדד מובילות גובות שברירי אחוז בשנה
- נזילות. אפשר למכור בכל רגע שהבורסה פתוחה
- פשטות. לא צריך לנתח דוחות כספיים של חברות בודדות כדי להתחיל
חסרונות
- תשואה ממוצעת בהגדרה. קרן שעוקבת אחרי מדד לא תנצח את המדד. אם חיפשתם תשואה חריגה, זה לא הכלי
- ירידות מלאות. כשהמדד יורד 30%, הקרן יורדת 30%. פיזור מגן מפני קריסה של חברה בודדת, לא מפני משבר שוק
- עמלות מסחר. כל קנייה היא עסקה בבורסה, ובחלק מהערוצים העמלה יכולה לכרסם בהפקדות קטנות
- מכשירים שנראים דומים אך אינם. קרנות ממונפות והופכיות נראות כמו ETF רגיל אבל מיועדות למסחר קצר בלבד
אזהרה שחשוב להכיר: קרנות ממונפות (Leveraged) והופכיות (Inverse), למשל TQQQ או SQQQ, נועדו להכפיל או להפוך את תנועת המדד ליום מסחר אחד. בהחזקה ארוכה הן נשחקות בגלל אופן החישוב היומי, גם אם המדד עצמו עלה. הן אינן תחליף ל-ETF רגיל.
אילו סוגי ETF קיימים?
| סוג | מה הוא עוקב | למי מתאים |
|---|---|---|
| מדד רחב | S&P 500, נאסד”ק-100, ת”א 125, מדד עולמי | ליבת תיק למשקיע פסיבי |
| סקטוריאלי | טכנולוגיה, בריאות, אנרגיה, פיננסים | הטיה מכוונת לענף מסוים |
| אג”ח | אג”ח ממשלתי או קונצרני | רכיב מייצב בתיק |
| סחורות | זהב, נפט, סחורות חקלאיות | גידור אינפלציה או פיזור |
| ממונף / הופכי | כפולה או היפוך של מדד, בחישוב יומי | מסחר טקטי קצר טווח בלבד |
למשקיע שמתחיל, רוב הערך מרוכז בשורה הראשונה. הרחבה לסקטורים ולסחורות הופכת רלוונטית רק אחרי שיש ליבה יציבה. אם אתם רוצים לבחון קרן ספציפית לעומק, כתבנו מדריך נפרד לניתוח תעודות סל וקרנות מחקות.
איך קונים ETF בישראל?
קניית ETF דורשת חשבון מסחר. יש שלושה ערוצים עיקריים, והבחירה ביניהם משפיעה על שני דברים: כמה תשלמו בעמלות, ומי מטפל במס עבורכם.
דרך הבנק
הערוץ המוכר והנוח. פותחים חשבון ניירות ערך בבנק שבו אתם כבר מתנהלים, ומבצעים את הפקודה דרך האתר. החיסרון הוא מבנה העמלות: דמי משמרת, עמלות קנייה ומכירה ועמלות המרת מט”ח לרכישות בחו”ל, שיכולים להצטבר לסכום משמעותי בשנה.
דרך בית השקעות ישראלי
זהו הערוץ שנמצא באמצע, ורוב המשקיעים המתחילים לא יודעים שהוא קיים. בתי השקעות ישראליים מציעים חשבון מסחר עצמאי תחת פיקוח רשות ניירות ערך בישראל, עם ממשק בעברית ותמיכה טלפונית בשעות ישראליות.
מבחינת עלויות הם יושבים בין שני הערוצים האחרים: העמלות ודמי המשמרת נמוכים בדרך כלל משמעותית מאלה של הבנקים, אך עדיין גבוהים מאלה של ברוקר זר גדול. גם מרווח המרת המט”ח נוטה להיות טוב מזה של הבנק ופחות טוב מזה של ברוקר זר.
היתרון המעשי הגדול ביותר שלהם הוא דווקא מיסויי: בית השקעות ישראלי מנכה את המס במקור עבורכם, בדיוק כמו הבנק. אתם לא צריכים להגיש דוח שנתי בגלל פעילות ההשקעות, וזה חוסך התעסקות ועלות של רואה חשבון. מנגד, מבחר הקרנות הזרות אצלם לרוב מוגבל יותר מזה של ברוקר בינלאומי, ולא תמיד תמצאו את הקרן האירית הספציפית שחיפשתם.
דרך ברוקר זר
בתי השקעות בינלאומיים מציעים עמלות נמוכות משמעותית וגישה רחבה יותר לקרנות אמריקאיות ואירופיות. בתמורה, האחריות על הדיווח למס הכנסה עוברת אליכם. הרחבנו על ההשוואה במדריך הבנק מול ברוקר זר.
| בנק | בית השקעות ישראלי | ברוקר זר | |
|---|---|---|---|
| עמלות ודמי משמרת | הגבוהים ביותר | בינוניים | הנמוכים ביותר |
| המרת מט”ח | מרווח רחב | מרווח בינוני | מרווח צר |
| ניכוי מס במקור | אוטומטי | אוטומטי | באחריותכם |
| דוח שנתי למס הכנסה | לרוב אין צורך | לרוב אין צורך | חובה |
| מבחר קרנות זרות | מוגבל | בינוני | הרחב ביותר |
| שפה ותמיכה | עברית | עברית | לרוב אנגלית |
אין כאן תשובה אחת נכונה. ככל שהתיק גדול יותר ואופק ההשקעה ארוך יותר, החיסכון בעמלות אצל ברוקר זר מצדיק את ההתעסקות בדיווח. לתיק קטן או למי שמעדיף לא להתעסק עם מס הכנסה, בית השקעות ישראלי הוא לרוב נקודת האיזון.
בכל שלושת הערוצים התהליך עצמו זהה: מאתרים את סימול הקרן, מזינים כמות, בוחרים סוג פקודה ומאשרים. למי שרוצה מדריך ממוקד לקרן ספציפית, כתבנו על איך קונים את מדד S&P 500 ועל השקעה במדד נאסד”ק-100.
קרן צוברת מול קרן מחלקת: מה ההבדל?
כשקרן מחזיקה מניות, המניות האלה מחלקות דיבידנדים. לקרן יש שתי דרכים לטפל בהם:
- קרן מחלקת (Distributing). מעבירה את הדיבידנד אליכם במזומן. אתם מקבלים תזרים, ומשלמים מס על הדיבידנד באותה שנה
- קרן צוברת (Accumulating). משקיעה את הדיבידנד בחזרה בתוך הקרן. לא מקבלים מזומן, ושווי היחידה עולה בהתאם
למשקיע שחוסך לטווח ארוך ולא זקוק לתזרים שוטף, לקרן צוברת יש יתרון מובנה: הכסף שהיה הולך למס על הדיבידנד ממשיך לעבוד בתוך הקרן, והמס ממתין עד למכירה. ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, כך היתרון הזה מצטבר.
מיסוי ETF בישראל
זהו החלק שהכי הרבה משקיעים ישראלים מפספסים, והוא משפיע ישירות על התשואה נטו. שלושה רבדים:
מס רווח הון
ברוב המקרים חל מס של 25% על הרווח הריאלי בעת המכירה. כל עוד לא מכרתם, אין אירוע מס, וזו אחת הסיבות שהחזקה ארוכה יעילה מבחינת מס.
מס על דיבידנדים מארצות הברית
מחזיק ישראלי בקרן אמריקאית שמחלקת דיבידנד מנוכה במקור בארצות הברית. חתימה על טופס W-8BEN בברוקר מפעילה את שיעור האמנה בין המדינות במקום שיעור ניכוי הגבוה יותר שחל בהיעדרו. קרנות אירופיות מאירלנד נהנות משיעור ניכוי נמוך יותר ברמת הקרן, וזו הסיבה שמשקיעים ארוכי טווח רבים מעדיפים אותן.
מס עיזבון אמריקאי
נקודה שכמעט לא מדברים עליה: מי שאינו אזרח או תושב ארצות הברית ומחזיק ניירות ערך אמריקאיים בשווי העולה על 60,000 דולר עלול להיות חשוף למס עיזבון אמריקאי במקרה פטירה. קרנות מאירלנד אינן נכס אמריקאי לעניין הזה. עבור תיק שגדל לאורך שנים זה שיקול ממשי.
המידע כאן הוא הסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ מס. דיני המס משתנים ותלויים בנסיבות אישיות. לפני החלטה שיש לה השלכות מס, התייעצו עם רואה חשבון או יועץ מס.
כמה כסף צריך כדי להתחיל?
אין סכום מינימום מובנה. המגבלה המעשית היא עלות היחידה הבודדת ומבנה העמלות. יחידה של קרן מדד גדולה יכולה לעלות בין עשרות למאות דולרים, ובחלק מהברוקרים אפשר לרכוש שברי יחידה ולעקוף את המגבלה הזו.
השיקול החשוב יותר הוא יחס העמלה לסכום. עמלת מינימום של כמה דולרים על הפקדה של 200 דולר היא אחוזים שלמים שנמחקים לפני שהתחלתם. לכן משקיעים רבים מעדיפים להפקיד בתדירות נמוכה יותר וסכומים גדולים יותר, או לבחור ערוץ עם עמלת מינימום נמוכה.
ארבע טעויות נפוצות של מתחילים ב-ETF
1. לבחור קרן לפי תשואת העבר. קרן שעלתה הכי הרבה בשנה האחרונה היא לרוב קרן שמרוכזת בסקטור שהיה חם. זה מידע על מה שכבר קרה, לא על מה שיקרה. הקריטריונים שכן מנבאים משהו הם דמי הניהול, גודל הקרן ואיכות העקיבה.
2. להתעלם ממדינת הרישום. שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד בדיוק יכולות להניב תשואה נטו שונה, רק בגלל שאחת מארצות הברית והשנייה מאירלנד. ההבדל מתבטא במיסוי הדיבידנדים ובחשיפה למס עיזבון.
3. לקנות עשר קרנות במחשבה שזה פיזור. קרן על S&P 500, קרן על נאסד”ק וקרן טכנולוגיה מחזיקות במידה רבה את אותן חברות. זה לא פיזור, זו הכפלה של אותה חשיפה תוך תשלום דמי ניהול שלוש פעמים.
4. למכור בירידה הראשונה. ההיגיון של קרן מדד מניח שאתם נשארים בשוק לאורך מחזורים שלמים. מכירה בפאניקה הופכת ירידה זמנית להפסד קבוע, ומאפסת את היתרון המיסויי של דחיית אירוע המס.
שאלות נפוצות על ETF
מה ההבדל בין ETF למניה?
מניה היא בעלות בחברה אחת. ETF הוא סל שמחזיק מניות רבות. שניהם עוברים באותו אופן בבורסה, אבל רמת הסיכון הספציפי שונה לחלוטין.
האם ETF מחלק דיבידנד?
תלוי בסוג. קרן מחלקת מעבירה אליכם את הדיבידנדים במזומן, קרן צוברת משקיעה אותם בחזרה בתוך הקרן.
האם אפשר להפסיד את כל הכסף ב-ETF?
בקרן שעוקבת אחרי מדד רחב זה תרחיש קיצוני מאוד, כי הוא מחייב קריסה של מאות חברות בו זמנית. אפשר בהחלט להפסיד חלק ניכר בירידות שוק. בקרנות ממונפות הסיכון גבוה בהרבה.
מה זה דמי ניהול בקרן סל?
אחוז שנתי שהקרן גובה משווי ההשקעה, ומנוכה באופן שוטף מתוך שווי היחידה. הוא לא מחויב בנפרד, ולכן קל לפספס אותו.
ETF או קרן נאמנות, מה עדיף?
לחיסכון פסיבי ארוך טווח, ETF עוקב מדד יעיל יותר בדרך כלל בזכות דמי הניהול הנמוכים והשקיפות. קרן נאמנות אקטיבית מתאימה למי שמחפש ניהול אנושי ומוכן לשלם עליו.
איך בוחרים ETF ספציפי?
הקריטריונים המרכזיים הם המדד שהקרן עוקבת אחריו, דמי הניהול, גודל הקרן וסחירותה, שיטת העקיבה, ומדינת הרישום מטעמי מס.
בשורה התחתונה
ETF הוא הדרך הפשוטה ביותר לקנות פיזור רחב בעסקה אחת ובעלות נמוכה. הוא לא מבטיח תשואה ולא מגן מפני ירידות שוק, אבל הוא פותר את הבעיה הקשה ביותר למשקיע מתחיל: איך להיחשף לשוק בלי להמר על חברה בודדת.
למשקיע הישראלי, שלוש ההחלטות שמשפיעות הכי הרבה על התוצאה נטו הן בחירת מדד רחב כליבה, העדפת קרן צוברת כשאין צורך בתזרים, ותשומת לב למדינת הרישום של הקרן מטעמי מס.
רוצים להעמיק?
אם אתם רוצים ללמוד לבנות תיק בעצמכם ולא רק להבין את המונחים, קורס שוק ההון של הביצה הפיננסית עובר על בניית תיק, בחירת קרנות והתנהלות מול הברוקר, שלב אחר שלב. אפשר גם להתחיל מהספר, או לקבוע שיעור אישי אחד על אחד להתאמה לצרכים שלכם.
