ישראלי שמחזיק מניות אמריקאיות עוסק כל הזמן בשאלה אחת: כמה הוא ירוויח. יש שאלה שנייה שכמעט אף אחד לא שואל, והיא מה קורה לתיק ביום שאחרי מותו. התשובה מפתיעה את רוב האנשים. מס עיזבון אמריקאי חל על נכסים אמריקאיים של מי שאינו אזרח או תושב ארצות הברית, הפטור עומד על 60,000 דולר בלבד, השיעור מגיע עד 40%, ובין ישראל לארצות הברית אין אמנה שמגנה מפניו. במקביל קיים טופס אחד, W-8BEN, שכן חוסך כסף אבל בהקשר אחר לגמרי, ורוב המשקיעים מבלבלים בין השניים. המאמר הזה מסדר את התמונה.
מה זה מס עיזבון אמריקאי
ארצות הברית ממסה העברת נכסים במוות. לאזרח או תושב אמריקאי הפטור עצום ומגיע למיליוני דולרים, ולכן זה נושא לעשירים בלבד. למי שאינו אזרח ואינו תושב, הכללים שונים לחלוטין.
אצל תושב חוץ המס חל רק על נכסים שנחשבים “אמריקאיים במיקומם”, מה שנקרא בשפה המקצועית נכסי US situs. הפטור על הנכסים האלה הוא 60,000 דולר בלבד, וכל מה שמעליו נכנס לחישוב.
שימו לב שמדובר במס נפרד לגמרי ממס רווח הון. הוא לא מוטל על הרווח, הוא מוטל על השווי. גם תיק שנמצא בהפסד יכול להיות חייב בו.
הפטור ממס עיזבון אמריקאי: 60,000 דולר בלבד
לפי הנחיות רשות המסים האמריקאית לטופס 706-NA, מנהל עיזבון של תושב חוץ חייב בהגשת דוח אם שווי הנכסים האמריקאיים ביום הפטירה עולה על 60,000 דולר. הזיכוי הסטנדרטי הניתן לתושב חוץ עומד על 13,000 דולר, וזה בדיוק מה שמנטרל את המס על 60 אלף הדולרים הראשונים.
המספר הזה לא עודכן לאורך עשרות שנים. הוא נקבע בעולם אחר, לפני שכל אדם יכול היה לפתוח חשבון מסחר בארצות הברית מהטלפון.
המשמעות: תיק אמריקאי של 300 אלף דולר, שנחשב היום תיק בינוני לגמרי, חורג מהפטור פי חמישה.
אין אמנת מס עיזבון בין ישראל לארצות הברית
זו הנקודה שהכי חשוב להפנים. בין ישראל לארצות הברית קיימת אמנה למניעת כפל מס על הכנסה, משנת 1975 ובתיקון מ-1993. היא מטפלת בדיבידנדים, בריבית וברווחי הון.
אבל רשימת אמנות מס העיזבון של רשות המסים האמריקאית כוללת 15 מדינות בלבד, ביניהן בריטניה, גרמניה, צרפת, יפן, קנדה, אירלנד ושווייץ. ישראל אינה ברשימה.
לתושב בריטניה או צרפת יש הגנה מסוימת מכוח אמנה. לישראלי אין. זה ההבדל בין השניים, וזו הסיבה שהנושא חמור יותר אצלנו מאשר במדינות אחרות במערב.
אילו נכסים חייבים במס עיזבון אמריקאי
ההגדרה אינה לפי מקום החשבון ואינה לפי מקום המסחר. היא לפי טיב הנכס.
| סוג נכס | נחשב אמריקאי לצורך המס? |
|---|---|
| מניה של תאגיד אמריקאי | כן, גם אם מוחזקת בברוקר לא אמריקאי |
| קרן סל אמריקאית (למשל על S&P 500) | כן |
| נדל”ן בארצות הברית | כן |
| פיקדון בבנק אמריקאי שאינו קשור לעסק בארצות הברית | לא |
| אג”ח ממשלת ארצות הברית, ברוב המקרים | לא, בכפוף לחריגים |
| קרן אירית או אירופית שמחזיקה מניות אמריקאיות | לא, מדובר בתאגיד זר |
| מניה של חברה ישראלית או אירופית | לא |
השורה הראשונה היא הלב של העניין. מניה של תאגיד שהתאגד לפי דיני ארצות הברית נחשבת נכס אמריקאי, בלי קשר לשאלה איפה מוחזקת המניה או מי הברוקר. השורה השישית היא הפתרון המעשי, ונחזור אליה בהמשך.
למה ישראלים בטוחים שאין דבר כזה
יש לזה סיבה טובה. בישראל מס עיזבון בוטל ב-1981, וירושה כאן אינה אירוע מס בפני עצמו. דור שלם גדל על ההנחה שאין מס כזה בעולם.
ההנחה הזו נכונה בגבולות ישראל בלבד. ברגע שהכסף חוצה את הגבול ונכנס לנכס אמריקאי, חלים כללים אחרים לגמרי, וההיגיון המקומי מפסיק לעבוד.
לכן מס עיזבון אמריקאי הוא כמעט תמיד הפתעה. הוא לא מופיע בשום מקום בתהליך פתיחת החשבון, אף אחד לא מזכיר אותו בשיחת מכירה, והוא צף רק כשכבר מאוחר מדי לעשות משהו.
הטעות הנפוצה: “אני מחזיק דרך גוף ישראלי, אז זה לא חל עליי”
זו אמירה שאני שומע הרבה, והיא מערבבת בין שתי שאלות שונות.
השאלה הראשונה היא משפטית: האם החוק האמריקאי חל? התשובה היא כן. מבחן המיקום נקבע לפי סוג הנכס ולא לפי זהות הברוקר.
השאלה השנייה היא אכיפתית: מי בפועל עוצר את הכסף? כאן התשובה שונה. גוף אמריקאי שמחזיק את הנכסים הוא זה שנדרש לוודא שהעיזבון הסדיר את חובתו, ולכן חשבון בגוף אמריקאי הוא זה שנתקע בפועל. גוף ישראלי מתנהל אחרת.
ההבדל בין “החוק חל” לבין “מישהו יאכוף” הוא לא תכנון מס, הוא הימור. מי שבונה על הפער הזה משאיר למשפחה שלו בעיה שהיא לא תדע לפתור. ההשוואה בין בנק ישראלי לברוקר זר מסבירה איך כל מבנה מתנהג בפועל.
כמה מס עיזבון אמריקאי משלמים באמת
מס עיזבון אמריקאי מחושב לפי מדרגות, והמדרגה העליונה עומדת על 40%. הוא מחושב על שווי הנכסים האמריקאיים ביום הפטירה, בניכוי הפטור.
| שווי נכסים אמריקאיים | חלק חייב לאחר הפטור | סדר גודל של חבות |
|---|---|---|
| 50,000 דולר | אין | אין מס ואין חובת דיווח |
| 200,000 דולר | 140,000 דולר | עשרות אלפי דולרים |
| 500,000 דולר | 440,000 דולר | למעלה ממאה אלף דולר |
| 1,000,000 דולר | 940,000 דולר | מאות אלפי דולרים |
הסכומים בטבלה הם סדרי גודל להמחשה בלבד, כי החישוב המדויק נעשה לפי מדרגות ותלוי בנתונים אישיים. המסר המספרי פשוט: מדובר בנתח משמעותי מהתיק, לא בעמלה.
מס עיזבון אמריקאי: מה קורה בפועל ביום שאחרי
ההתמודדות עם מס עיזבון אמריקאי מול הרשויות בארצות הברית אינה מהירה.
כך זה עובד בפועל:
- החשבון מוקפא. גוף אמריקאי לא יעביר נכסים ליורשים לפני שהתקבל אישור מתאים.
- מגישים דוח עיזבון בטופס 706-NA. המועד הוא תשעה חודשים מיום הפטירה, וניתן לבקש הארכה של שישה חודשים נוספים בטופס 4768.
- משלמים את המס.
- מבקשים אישור העברה מרשות המסים האמריקאית, המסמך שמאפשר לברוקר לשחרר את הנכסים.
בפועל התהליך נמשך לעיתים קרובות יותר משנה, דורש ייצוג מקצועי בארצות הברית, ועולה כסף בפני עצמו. כל זה קורה בזמן שהמשפחה מתמודדת עם דברים אחרים לגמרי.
איך מקטינים חשיפה למס עיזבון אמריקאי
יש כמה כיוונים מקובלים, וכולם דורשים ליווי מקצועי לפני יישום.
קרנות איריות במקום אמריקאיות. קרן שמאוגדת באירלנד היא תאגיד זר, ולכן היא אינה נכס אמריקאי לצורך מס עיזבון, גם כשהיא מחזיקה מניות אמריקאיות. סקירה של State Street בנושא מסבירה את ההבדל בין המבנים. יש לזה גם יתרון שוטף: קרן אירית משלמת 15% מס במקור על דיבידנד אמריקאי במקום 30%, מכוח האמנה בין אירלנד לארצות הברית.
חלוקה בין בני זוג ובין חשבונות. הפטור הוא לכל אדם, ולכן פיצול אחזקות יכול להקטין חשיפה. צריך לעשות זאת נכון מבחינה משפטית ולא רק טכנית.
שילוב נכסים לא אמריקאיים. אג”ח ממשלתיות ישראליות, מניות מקומיות ואפיקים כמו קופת גמל להשקעה אינם נכסים אמריקאיים כלל.
ההשוואה המלאה בין קרן ישראלית, אמריקאית ואירית, כולל דמי ניהול ומיסוי דיבידנד, נמצאת במאמר הייעודי על קרנות מחקות, והיא הדרך הפרקטית ביותר לתרגם את כל הפרק הזה לפעולה.
שלושה מקרים שממחישים את הפער
הראשון מחזיק 400 אלף דולר במניות אמריקאיות בברוקר אמריקאי. כל הסכום נחשב נכס אמריקאי. מעל הפטור נותרים 340 אלף דולר שנכנסים לחישוב, החשבון מוקפא עד להסדרה, והמשפחה נדרשת לטפל בזה מול רשות המסים האמריקאית.
השני מחזיק אותו סכום בדיוק בקרן אירית שעוקבת אחרי אותו מדד. מבחינת מס עיזבון אמריקאי מדובר בנכס זר, ולכן החשיפה מתאפסת. התשואה שלו כמעט זהה, ההבדל הוא במבנה בלבד.
השלישי מחזיק 50 אלף דולר במניות אמריקאיות. הוא מתחת לרף, ואין חובת דיווח. חשוב שיידע שהרף נבדק ביום הפטירה ולא ביום הקנייה, ותיק שצומח 15% בשנה יחצה אותו מתישהו.
שלושת המקרים האלה מדגימים למה ההחלטה הזו שייכת לשלב תכנון הקצאת הנכסים ולא לשלב שבו מישהו צריך לטפל בעיזבון.
טופס W-8BEN: מה הוא עושה
עכשיו לטופס שכן ממלאים, וכמעט תמיד בלי להבין מה הוא עושה.
ברירת המחדל בארצות הברית היא ניכוי של 30% מס במקור על דיבידנד שמשולם לתושב חוץ. הטופס מצהיר שאתם תושבי ישראל ולכן זכאים לשיעור המופחת שנקבע באמנת המס. עבור משקיע פרטי שמחזיק פחות מ-10% מהחברה, השיעור הוא 25%.
זה הפרש של חמש נקודות אחוז על כל דיבידנד, לכל החיים. על תיק דיבידנדים זה סכום מצטבר משמעותי. מי שלא בטוח מה זה בכלל דיבידנד ימצא את הבסיס במדריך הנפרד.
הטופס נמסר לברוקר ולא לרשות המסים האמריקאית, והוא בתוקף עד סוף השנה השלישית שלאחר שנת החתימה. אם עברתם ברוקר, שיניתם כתובת או שהתוקף פג, צריך למלא אותו מחדש.
מה W-8BEN לא עושה מול מס עיזבון אמריקאי
וכאן הבלבול הגדול. הטופס אינו נוגע במס עיזבון אמריקאי. אין לו שום השפעה על החבות הזו, ואין בו כדי לפטור מדיווח.
גם בישראל הטופס לא פוטר אתכם מדיווח, ולא מהמס הישראלי על הרווחים. כל מה שהוא עושה: מוריד את שיעור הניכוי במקור על דיבידנד מ-30% ל-25%.
מי שממלא אותו וחושב שסגר את הפינה האמריקאית, סגר בערך עשירית ממנה.
מס עיזבון אמריקאי על נדל”ן בארצות הברית
הנושא לא מוגבל למניות. ישראלים רבים רכשו דירות להשקעה בארצות הברית בעשור האחרון, ונדל”ן פיזי הוא הנכס האמריקאי המובהק ביותר שקיים.
שתי נקודות שמחריפות את התמונה בנדל”ן. ראשית, שווי הנכס נספר במלואו, גם אם יש עליו משכנתה, והניכוי בגין החוב מוגבל בכללים משלו. שנית, אי אפשר “למכור מהר” נכס פיזי כדי לפתור בעיה, בניגוד לתיק ניירות ערך.
מי ששוקל את השאלה הרחבה של נדל”ן מול שוק ההון צריך לכלול גם את הפרמטר הזה בהשוואה, ולא רק תשואה ודמי ניהול.
מה עושים אם כבר יש תיק אמריקאי גדול
הדבר הראשון הוא לא להיבהל ולא למכור הכל בבהלה. מכירה מיידית של תיק שלם היא אירוע מס ישראלי מיידי, ולעיתים קרובות היא יקרה יותר מהבעיה שניסיתם לפתור.
הגישה המקובלת היא הדרגתית. הפניית הפקדות חדשות למבנה שאינו יוצר חשיפה, מימוש חלקי בשנים שבהן ממילא יש הפסדים לקיזוז, ובדיקה של פיצול בין בני זוג. כל אלה מקטינים חשיפה בלי לייצר חשבון מס גדול בבת אחת.
מעל הכל, זה הזמן לשבת עם רואה חשבון שמכיר מיסוי אמריקאי. הסכומים שבסיכון מצדיקים בקלות את עלות הייעוץ.
הצד הישראלי: דיווח וזיכוי מס זר
ישראלי חייב במס בישראל על הכנסותיו בכל העולם. על דיבידנד מחו”ל המס הישראלי הוא 25%, ועל רווח הון 25% מהרווח הריאלי, כמפורט במדריך על מס רווח הון.
כדי למנוע כפל מס, מס ששולם בחו”ל ניתן לזיכוי מול המס הישראלי. כאשר האמריקאים ניכו 25% על דיבידנד והמס הישראלי הוא 25%, לרוב לא נותרת חבות ישראלית נוספת על אותו דיבידנד. אם לא הגשתם W-8BEN ונוכו 30%, החמישה אחוזים העודפים אינם מוחזרים אוטומטית, ובדרך כלל פשוט הולכים לאיבוד.
הדיווח בישראל נעשה בנספחים לדוח השנתי: נספח ג’ בטופס 1322 לרווחי הון מניירות ערך סחירים, ונספח ד’ בטופס 1324 להכנסות מחוץ לישראל ולמס ששולם עליהן. הזיכוי בגין מס זר נדרש בתוך 24 חודשים מתום שנת המס, והוא פועל בשיטת הסלים, כלומר כל סוג הכנסה נבחן בנפרד.
למי שמחזיק חשבון בברוקר זר, האחריות לדיווח היא עליו ואין ניכוי במקור ישראלי. זו נקודה שכדאי להכיר עוד לפני בחירת הגוף שבו נפתח החשבון.
צ’קליסט למשקיע ישראלי בשוק האמריקאי
- לבדוק כמה שווה החלק שחשוף למס עיזבון אמריקאי, ולא רק את הסכום הכולל בתיק.
- לוודא ש-W-8BEN חתום ובתוקף אצל הברוקר.
- לבדוק אם המבנה הנוכחי מתאים, במיוחד כשהתיק חוצה את רף 60 אלף הדולר.
- לשקול קרנות איריות לחשיפה למדדים אמריקאיים, בהתאם למצב האישי.
- לוודא שבן או בת הזוג יודעים היכן החשבון, מי הברוקר ואיך ניגשים אליו.
- להתייעץ עם רואה חשבון שמכיר מיסוי אמריקאי לפני שינוי מבנה אחזקות.
שאלות נפוצות
מס עיזבון אמריקאי חל גם על מי שמעולם לא היה בארצות הברית?
כן. הזיקה נקבעת לפי הנכס ולא לפי האדם. מי שמחזיק מניות אמריקאיות מחזיק נכס אמריקאי.
מס עיזבון אמריקאי חל על קרן סל אמריקאית שמשקיעה בעולם?
הקובע הוא מקום ההתאגדות של הקרן ולא מה שהיא מחזיקה. קרן שהתאגדה בארצות הברית היא נכס אמריקאי, גם אם היא משקיעה באירופה או באסיה.
הפטור הוא 60 אלף דולר לכל חשבון?
לא. הוא לאדם, על סך כל הנכסים האמריקאיים שלו, בכל החשבונות ובכל הגופים יחד.
אפשר להחזיר את ה-30% שנוכו לפני שהגשתי W-8BEN?
באופן עקרוני קיים הליך להחזר מול הרשויות האמריקאיות, אך הוא מורכב ולרוב אינו כלכלי לסכומים קטנים. עדיף פשוט להגיש את הטופס מראש.
הטופס עולה כסף?
לא. הוא חינם, ממולא אונליין אצל רוב הברוקרים ולוקח דקות ספורות.
מה קורה אם לא מגישים דוח עיזבון?
הנכסים בגוף אמריקאי נשארים תקועים, ובנוסף מצטברים קנסות וריבית. זו לא בעיה שנעלמת עם הזמן.
שורה תחתונה
מס עיזבון אמריקאי הוא הסיכון הכי גדול שהמשקיע הישראלי הממוצע לא מודע לקיומו. פטור של 60 אלף דולר, שיעור שמגיע ל-40%, ואין אמנה שמגנה עלינו.
הפתרונות קיימים, הם לגיטימיים לחלוטין, והם זולים בהרבה כשעושים אותם מראש. טופס W-8BEN הוא צעד נכון וחשוב, אבל הוא מטפל בדיבידנדים בלבד. מי שמחזיק תיק אמריקאי משמעותי צריך לבדוק את שני הנושאים בנפרד, ורצוי עם איש מקצוע.
רוצים להבין את התיק שלכם לעומק?
בחירת המבנה הנכון לחשיפה לשוק האמריקאי היא החלטה שמשפיעה על התשואה שלכם לאורך עשרות שנים, הרבה יותר מבחירת מניה כזו או אחרת. אני מעביר שיעורים פרטיים בשוק ההון אחד על אחד, ובהם עוברים גם על הדברים שאף אחד לא מספר, ומי שמעדיף מסלול מסודר מוזמן לקורס שוק ההון הפרקטי.
גילוי נאות: המאמר מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ מס, ייעוץ משפטי, ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי מרואה חשבון או עורך דין המתמחה במיסוי אמריקאי. דיני המס משתנים, והנתונים נכונים למועד הפרסום.
