מכרתם מניה ברווח, הבנק ניכה מס במקור באותו יום, ובאותה שנה מכרתם משהו אחר בהפסד בחשבון אחר. המס כבר ירד, ההפסד יושב איפשהו, ואף אחד לא חיבר בין השניים. זה לא באג במערכת. קיזוז הפסדים בבורסה הוא לא תהליך אוטומטי, והוא קורה רק כשמישהו יוזם אותו, בטופס הנכון ובתאריך הנכון. מי שלא עושה את זה משלם מס אמיתי על רווח שבפועל לא נשאר אצלו.
כל כלל כאן מגיע מנוסח סעיף 92 לפקודת מס הכנסה, מחוזר מס הכנסה 10/2025 שרשות המסים פרסמה ב-27 בנובמבר 2025, ומהטפסים הרשמיים. זה מידע כללי, לא ייעוץ מס.
קיזוז הפסדים בבורסה במספרים
כל הכללים של קיזוז הפסדים בבורסה נשענים על המספרים האלה.
| נתון | ערך | המקור המדויק |
|---|---|---|
| מס על רווח הון ריאלי מנייר ערך, יחיד | 25% | סעיף 91(ב)(1) לפקודה |
| מס על רווח הון מאג”ח או הלוואה שאינן צמודות | 15% | סעיף 91(ב)(3)(א) |
| מס על דיבידנד ליחיד | 25% | סעיף 125ב(1) |
| מס על ריבית ליחיד | עד 25%, ו-15% על נכס שאינו צמוד | סעיף 125ג(ב) ו-(ג) |
| מס יסף בשנת המס 2026 | 3% מעל 721,560 ש”ח לשנה | סעיף 121ב(א), לוח העזר לשנת 2026 |
| תוספת על הכנסה חייבת ממקורות הוניים | עוד 2% מעל אותה תקרה | סעיף 121ב(א1) |
| כל שקל של יתרת הפסד מקזז סכום אינפלציוני חייב של | 3.5 ש”ח | סעיף 92(א)(1) |
| הפסד הון מועבר משנים קודמות מקזז | רווח הון בלבד | סעיף 92(ב), חוזר 10/2025 סעיף 4.1 |
| דיווח ומקדמה כשלא נוכה מס במקור | 31 בינואר ו-31 ביולי | סעיף 91(ד)(2ג)(ב) |
| מועד אחרון לקבלת אישור 867 מהמנכה | 20 במרץ | תקנה 14 לתקנות הניכוי |
שתי שורות שוות כסף לבד: ההפרש בין הפסד שוטף למועבר, ושני התאריכים בינואר וביולי שרוב מי שעבר לברוקר זר לא מכיר.
מה שקובע בקיזוז הפסדים בבורסה: סעיף 92
סעיף 92 הוא הסעיף היחיד שמסדיר את הנושא, והוא קצר. הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס, ושאילו היה רווח היה חייב במס, מקוזז תחילה כנגד רווח ההון הריאלי. כל שקל של יתרה מקזז 3.5 שקלים של סכום אינפלציוני חייב.
אחר כך מגיע החריג היחיד. סעיף 92(א)(4) קובע שהפסד ממכירת נייר ערך מקוזז גם כנגד ריבית או דיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך, וגם כנגד ריבית או דיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס עליהם אצל יחיד אינו עולה על 25%.
שימו לב לניסוח: “בשל ניירות ערך אחרים”. לא בשל פיקדון ולא בשל תוכנית חיסכון. זו לא פרשנות שלנו, וסעיף 3.7 לחוזר אומר את זה במפורש.
הנה כל התמונה בטבלה אחת, וכל תא בה מגיע מנוסח הסעיף ומהחוזר.
| סוג ההפסד | מול רווח הון ושבח | מול ריבית או דיבידנד מניירות ערך | מול ריבית מפיקדון או מתוכנית חיסכון | מול משכורת |
|---|---|---|---|---|
| הפסד הון שוטף ממכירת נייר ערך | כן | כן, אם שיעור המס עליהם אינו עולה על 25% ליחיד | לא | לא |
| הפסד הון שוטף מנכס שאינו נייר ערך | כן | לא | לא | לא |
| הפסד הון מועבר משנים קודמות | כן | לא | לא | לא |
| הפסד הון ממכירת נכס מחוץ לישראל | כן, אבל קודם מול רווח הון שהופק מחוץ לישראל | כן, קודם מול ריבית ודיבידנד שהופקו מחוץ לישראל | לא | לא |
העמודה האחרונה מפתיעה הכי הרבה. הפסד בבורסה לא מקטין את המס על המשכורת, גם לא בשקל. על מי שמנהל מסחר דרך חברה בע”מ חלים כללים אחרים.
הפסד שוטף מול מועבר: ההבדל היקר ביותר בקיזוז הפסדים בבורסה
בשנה שבה ההפסד נוצר הוא הפסד שוטף, ואז יש לו את מלוא טווח הקיזוז שבטבלה. מכרתם מניה בהפסד וקיבלתם באותה שנה דיבידנדים ממניות אחרות, ההפסד יכול לפגוש אותם.
בשנה הבאה זה נגמר. סעיף 92(ב) קובע שסכום שלא ניתן היה לקזז מועבר לשנות המס הבאות בזו אחר זו, ומקוזז כנגד ריווח הון בלבד. החוזר מנסח את זה בלי עמימות: הפסד הון מועבר לא יותר בקיזוז כנגד ריבית או דיבידנד. אותה שורה מופיעה גם בהערות של טופס 1322, נספח ג לדוח השנתי.
המשמעות: משקיע שמימש הפסד בדצמבר ולא קיזז אותו מול הדיבידנדים של אותה שנה איבד את האפשרות לתמיד. ההפסד ימשיך לחיות, אבל רק מול רווחי הון. מי שבנה את התיק שלו סביב דיבידנדים חייב להכיר את הפער הזה לפני 31 בדצמבר.
שני תנאים נוספים בקיזוז הפסדים בבורסה. הפסד שעובר קדימה שומר על ערכו הנומינלי ואינו צמוד למדד, כך שהאינפלציה שוחקת אותו בשקט. ואי אפשר להעביר הפסד אחורה לשנה קודמת: רווח שכבר שילמתם עליו מס נשאר חייב במס, גם אם השנה נפלה עליכם מפולת.
מה אי אפשר לקזז בקיזוז הפסדים בבורסה
סעיף 3.7 לחוזר סוגר רשימה קצרה וספציפית. אי אפשר לקזז הפסדי הון מניירות ערך כנגד ריבית על תוכנית חיסכון, כנגד ריבית על פיקדונות לרבות פיקדונות מובנים, כנגד הלוואה שאינה נייר ערך, וכנגד רווחים שקרן נאמנות משלמת.
ההבחנה הזו דקה, והיא אחת הנפוצות שנופלים עליהן בקיזוז הפסדים בבורסה. ריבית של 15% על אג”ח שקלית לא צמודה היא ריבית בשל נייר ערך, והיא בתחום. ריבית של 15% על פיקדון שקלי היא אותו שיעור מס בדיוק, והיא מחוץ לתחום. אותו אחוז, אותו בנק, תוצאה הפוכה. מי שמחזיק כסף בקרן כספית או בפיקדון בזמן שהוא מממש הפסדים בתיק המניות מנהל שני עולמות נפרדים לצורכי מס.
מגבלה נוספת נוגעת לשיעור המס. דיבידנד בידי בעל מניות מהותי חייב ב-30% לפי סעיף 125ב(2), מעל התקרה של 25%, ולכן אינו נכנס לקיזוז. לעומת זאת החוזר מבהיר שמגבלת השיעור אינה כוללת את מס היסף, כך שיחיד שמשלם מס יסף על הריבית או הדיבידנד עדיין יכול לקזז.
הפסד על הנייר שווה אפס
סעיף 5 לחוזר קובע שמועד ההכרה בהפסד הוא מועד המכירה. מניה שירדה 40% ועדיין יושבת בחשבון אינה הפסד לצורכי מס. היא הפסד לא ממומש, והיא לא מקזזת כלום. קיזוז הפסדים בבורסה מחייב מכירה בפועל, בלי יוצא מן הכלל.
אזהרה אחת חשובה. אותו סעיף מבהיר שפקיד השומה רשאי שלא להכיר בהפסד במועד המכירה, למשל כשהמכירה נועדה להביא להפחתת מס בלתי נאותה, והוא מפנה לפסיקה. מכירה אמיתית שמשנה את הפוזיציה היא דבר אחד. מכירה וקנייה חוזרת של אותו נייר באותו רגע היא סיפור אחר, וכאן המקום להתייעץ עם איש מקצוע לפני ולא אחרי.
למה קיזוז הפסדים בבורסה לא קורה לבד כשיש כמה חשבונות
כאן יושב הכסף האמיתי של רוב הקוראים. תקנה 9(א) לתקנות הניכוי במכירת נייר ערך קובעת שהמנכה יקזז הפסד הון בחישוב הניכוי במקור, בשני תנאים: ההפסד נוצר ממכירת נייר ערך שהיה בניהולו של אותו מנכה, והרווח נוצר באותה שנת מס, בין לפניו ובין אחריו.
קראו שוב את המילים “שהיה בניהולו”. הבנק מקזז רק את מה שקרה אצלו, בית ההשקעות רק את מה שקרה אצלו, ואין ביניהם שום צינור. תקנה 9(ב) מוסיפה חריג צר, שבו פקיד השומה רשאי להתיר קיזוז הפסדים שמקורם אצל מנהל תיקים אחר, ורק כשהתיק עובר מאותו מנהל לאחר.
ככה זה נראה אצל משקיע עם חשבון בבנק וחשבון אצל ברוקר זר. המספרים הם דוגמה להמחשה.
| חשבון בבנק בישראל | חשבון אצל ברוקר זר | סך הכול | |
|---|---|---|---|
| רווח או הפסד הון שמומש בשנת המס | +40,000 ש”ח | -40,000 ש”ח | 0 |
| מס שנוכה במקור בפועל | 10,000 ש”ח | 0 | 10,000 ש”ח |
| המס שמגיע באמת אחרי הקיזוז | 0 | ||
| הסכום שחוזר, ורק אם מגישים דוח | 10,000 ש”ח |
המשקיע סיים את השנה באפס, והמדינה מחזיקה עשרת אלפים שקלים שלו. אף אחד לא יתקשר להזכיר לו. הרווח וההפסד נפגשים במקום אחד, בדוח השנתי. לכן השאלה איפה כדאי לפתוח חשבון מסחר היא גם שאלת מס, ובוודאי כשמפצלים בין גופים.
ברוקר זר: אין ניכוי במקור, ויש חובת דיווח
ההערות הרשמיות בטופס 1322 מנסחות את זה ברור. הנתון על רווחי ההון מגיע מטופסי 867 של המנכים, והטופס מגדיר מנכה כחבר בורסה, כדוגמת תאגיד בנקאי. יחיד שלא ניכו ממנו את מלוא המס כחוק, למשל בניירות ערך שמכר בחו”ל שלא דרך המנכים, ממלא נספח ג1, טופס 1325.
ברוקר זר אינו מנכה עבורכם מס ישראלי. אין מי שיחשב, אין מי שיקזז ואין 867. האחריות עוברת אליכם, בשלושה מישורים.
- מקדמה פעמיים בשנה. סעיף 91(ד)(2ג) קובע שכשאין ניכוי מס במקור והמוכר חייב בדוח, מגישים את הדוח על רווח ההון ב-31 ביולי וב-31 בינואר, בשל מכירות בששת החודשים שקדמו, ומשלמים עם הדוח מקדמה בגובה המס.
- אתם מאבדים את הפטור מהגשת דוח. תקנות הפטור מהגשת דין וחשבון מגדירות “הכנסה מנייר ערך” ככזו שנקבע לה פטור, או שנוכה ממנה מלוא המס עד תקרה שבתוספת לתקנות. אצל ברוקר זר לא נוכה מלוא המס, ולכן ההגדרה לא מתקיימת.
- יש טריגרים נוספים. תקנה 3 שוללת את הפטור ממי שמחזיק נכסי חוץ בשווי 1.5 מיליון שקל ומעלה ביום כלשהו בשנת המס, וממי שהיתרה בחשבונותיו בתאגידי חוץ בנקאיים הגיעה לסכום הזה. הסכומים מתעדכנים לפי תקנה 6א. גם חבות במס נוסף לפי סעיף 121ב שוללת את הפטור.
מי ששוקל מעבר יסתכל על זה יחד עם מס העיזבון האמריקאי וטופס W-8BEN ועם ההבדל בין קרן ישראלית, אמריקאית ואירית. שיקולי המס לא מבטלים את היתרונות, אבל קיזוז הפסדים בבורסה הופך שם למשימה שלכם.
הדולר שנחלש מקטין לכם את ההפסד המוכר
כמעט אף אחד לא מספר את זה לישראלים שמחזיקים מדד S&P 500 או מניות אמריקאיות, והוא רלוונטי במיוחד אחרי שנה שבה הדולר נחלש מול השקל.
בנספח לחוזר רשות המסים מסבירה את הלכת מוזס. בנייר ערך שנקוב במטבע חוץ או צמוד אליו, בידי יחיד, רואים את שער המטבע כמדד. הסכום האינפלציוני פטור ממס כשהוא חיובי, ולכן כשהוא שלילי הוא גם אינו בר קיזוז, וצריך לנטרל אותו מההפסד הנומינלי. הדוגמה הבאה מגיעה מהנספח, והמספרים הם של רשות המסים.
| שלב בחישוב | הסכום |
|---|---|
| רכישה: 1,000 דולר כששער הדולר 3.7 | 3,700 ש”ח |
| מכירה: 900 דולר כששער הדולר 3.4 | 3,060 ש”ח |
| הפסד הון נומינלי | 640 ש”ח |
| סכום אינפלציוני שלילי, שאינו מותר בקיזוז | 300 ש”ח |
| הפסד ההון שיותר בקיזוז בפועל | 340 ש”ח |
ההפסד בשקלים היה 640 שקלים, וההפסד בר הקיזוז הוא 340 שקלים. תנועת המטבע מחקה יותר ממחצית ההפסד. באותו היגיון, כשהדולר עולה חלק מהרווח הופך לסכום אינפלציוני פטור. שער המטבע הוא חלק מחישוב קיזוז הפסדים בבורסה, לא רקע. הקורלציה בין הנכסים למטבע לא עוצרת במסך של הברוקר, היא ממשיכה לתוך חישוב המס.
מס יסף נכנס לתמונה מוקדם ממה שנדמה
לפי סעיף 121ב(א), יחיד שהכנסתו החייבת עלתה על התקרה חייב במס נוסף של 3% על החלק שמעליה. בלוח העזר של רשות המסים לשנת 2026 התקרה עומדת על 721,560 שקלים לשנה, שהם 60,130 שקלים לחודש. אותו לוח מזכיר שעדכוני המדד של סכומי המס קפאו לשנות המס 2025 עד 2027.
מה שרבים מפספסים הוא סעיף 121ב(א1), שמוסיף 2% על החלק מההכנסה החייבת ממקורות הוניים שמעל אותה תקרה. מי שמכר תיק גדול בשנה אחת יכול למצוא את עצמו עם 25% לפי סעיף 91, ועוד 3% ועוד 2% על החלק שמעל התקרה. רשות המסים סופרת את ההכנסה החייבת אחרי הקיזוזים, ולכן כאן קיזוז הפסדים בבורסה עשוי להוריד אתכם מתחת לרף ולא רק להקטין את הבסיס.
איך עושים קיזוז הפסדים בבורסה בפועל: שלושה מסמכים
המסלול המעשי של קיזוז הפסדים בבורסה קצר, וזהה לכל משקיע פרטי שאין לו עסק בניירות ערך.
- אוספים טופס 867 מכל גוף. תקנה 14 קובעת שמנכה שניכה מס ייתן למוכר, לפי בקשתו, אישור לפי טופס 867 על רווח ההון ועל המס שנוכה, לא יאוחר מ-20 במרץ. מפורטים בו הרווח, ההפסדים, הרווח הריאלי, הסכום האינפלציוני, ימי הרכישה והמכירה, הקיזוזים שהמנכה ביצע ושיעור המס. חשבון בבנק וחשבון בבית השקעות הם שני אישורים נפרדים.
- ממלאים נספח ג, טופס 1322. שם נפגשים כל הרווחים וכל ההפסדים לפי שיעורי המס. מי שנוכה ממנו מלוא המס לוקח את הנתונים מטופסי 867, ומי שמכר בחו”ל שלא דרך המנכים ממלא קודם את נספח ג1, טופס 1325. בטופס יש גם טבלת עזר ייעודית לקיזוז יתרת הפסד מניירות ערך כנגד ריבית ודיבידנד מניירות ערך.
- מגישים טופס 1301. את סכום המכירות מנספח ג רושמים בשדה 256. בסעיף היתרות להעברה יש שורה נפרדת להפסדי הון שלא קוזזו, וזו השורה שנושאת את ההפסד לשנה הבאה. מי שיש לו הפסדים משנים קודמות ממלא בנוסף את טופס 1344.
שתי נקודות שמפילות אנשים. תקנה 15 קובעת שהמס שנוכה יקוזז כנגד חבות המס רק אם המציאו לפקיד השומה את האישור לפי תקנה 14, עם כל הפרטים כהלכה. בלי 867 תקין אין זיכוי על מה שכבר שילמתם. וסעיף 4.3 לחוזר קובע שהפסד מועבר יותר בקיזוז רק אם הנישום הגיש דוח בשנה שבה נוצר ההפסד וגם בשנת הקיזוז, ודיווח בהם על ההפסד ועל הקיזוז.
המועדים קבועים בסעיף 132: הדוח יימסר לא יאוחר מ-30 באפריל, ויחיד שחייב בהגשה מקוונת מגיש עד 31 במאי שלאחר שנת המס. את הטפסים והמערכת מוצאים בעמוד הדוח השנתי באתר רשות המסים.
שש טעויות שחוזרות בקיזוז הפסדים בבורסה
- להניח שהבנק כבר סידר את זה. הוא סידר, אבל רק בתוך החשבון שלו ורק באותה שנת מס.
- לדחות את ההפסד לשנה הבאה. בשנה הבאה הוא כבר לא יפגוש ריבית או דיבידנד, רק רווחי הון.
- לספור ירידה בתיק כהפסד. בלי מכירה בפועל אין הפסד לצורכי מס.
- לנסות לקזז מול ריבית מפיקדון. החוזר שולל את זה. מקור ההכנסה חייב להיות נייר ערך.
- לא להגיש דוח בשנת ההפסד. סעיף 92(ב) מתנה את ההעברה קדימה בהגשת דוח לאותה שנה.
- לשכוח את המטבע. בנייר נקוב במט”ח, שער חליפין שנפל מקטין את ההפסד שמותר בקיזוז.
ונקודה שאי אפשר לוותר עליה: כל מה שכתוב כאן הוא הסבר על מנגנון, לא ייעוץ מס ולא ייעוץ השקעות. לכל אדם יש נסיבות אישיות משלו, ובמקרים מורכבים, ובוודאי בנכסים בחו”ל, בהפסדים גדולים או אצל בעל מניות מהותי, קיזוז הפסדים בבורסה מחייב רואה חשבון או יועץ מס שיבדוק את התיק הספציפי.
שאלות נפוצות
המניה שלי ירדה 40%. אפשר לקזז את זה כבר עכשיו?
לא. החוזר קובע שמועד ההכרה בהפסד הוא מועד המכירה. עד שלא מכרתם אין הפסד לצורכי מס, גם אם המסך מראה מינוס גדול. לכן עושים את חשבון קיזוז הפסדים בבורסה לפני סוף השנה ולא אחריה.
יש לי הפסד מועבר משנה שעברה ויש לי דיבידנדים השנה. אפשר לחבר?
לא. הפסד הון מועבר מקוזז כנגד רווח הון בלבד. זה כתוב בסעיף 92(ב), חוזר בחוזר 10/2025, ומופיע גם בהערות טופס 1322. רק הפסד שוטף, בשנה שבה נוצר, יכול לפגוש ריבית או דיבידנד מניירות ערך.
כמה שנים אפשר לגרור הפסד קדימה?
הפקודה לא קובעת מגבלת שנים, אלא מדברת על השנים הבאות בזו אחר זו. בפועל יש שני תנאים: להגיש דוח בשנה שבה נוצר ההפסד ובשנת הקיזוז, ולמצות את אפשרויות הקיזוז בכל שנה. בקיזוז הפסדים בבורסה אין אפשרות לשמור הפסד בצד לשנה נוחה יותר, והוא גם לא צמוד למדד.
מכרתי בהפסד נכס שאינו נייר ערך. מה אפשר לעשות איתו?
הפסד הון שוטף שאינו מניירות ערך ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או שבח בלבד, לפי סעיף 3.1 לחוזר. הוא לא נכנס לחריג של ריבית ודיבידנד, שהוא ייחודי לניירות ערך. כשסיווג הנכס עצמו לא ברור, בררו מול יועץ מס לפני שממלאים טופס.
שורה תחתונה
קיזוז הפסדים בבורסה נשען על סעיף אחד קצר, ורוב הכסף שהולך לאיבוד נופל בשלושה מקומות: הפסד בלי מכירה בפועל, הפסד שעבר לשנה הבאה ואיבד את הגישה לריבית ולדיבידנד, והפסד שנשאר לבד בחשבון אחד בזמן שהרווח יושב בחשבון אחר.
המערכת לא עושה את זה בשבילכם. הבנק מקזז רק את מה שבניהולו, ברוקר זר לא מנכה כלום, והנקודה היחידה שבה כל הגופים נפגשים היא נספח ג בדוח השנתי שלכם. אין הרבה היגיון במכירה שהורסת הקצאת נכסים סבירה רק כדי לחסוך מס, ולפעמים איזון תיק תקופתי פותר את שתי הבעיות באותה פעולה.
לוח זמנים שנתי לקיזוז הפסדים בבורסה
במקום רשימת טיפים, התחנות לפי סדר כרונולוגי. לוח שאפשר להעתיק ליומן.
לאורך כל השנה
מנהלים רישום של כל מכירה בכל חשבון: תאריך, סכום ותוצאה. זה הבסיס לכל קיזוז הפסדים בבורסה, כי אף גוף לא רואה את התמונה המלאה.
נובמבר
מושכים מכל חשבון דוח של רווחים והפסדים שמימשתם מתחילת השנה ומסכמים יחד. זה הרגע שבו מגלים רווח ממוסה בחשבון אחד והפסד בלתי מנוצל באחר, ועדיין אפשר לעשות משהו.
אמצע דצמבר
מחליטים אם יש טעם לממש הפסד שקיים על הנייר. שתי שאלות: האם הייתי מחזיק את הנייר גם בלי שיקול המס, והאם ההפסד יפגוש השנה רווח הון או ריבית ודיבידנד. אם התשובה היא ריבית ודיבידנד, זו השנה האחרונה שבה קיזוז הפסדים בבורסה מולם אפשרי.
סוף דצמבר
המכירה חייבת להתבצע בתוך שנת המס. הפסד שנוצר ב-2 בינואר שייך לשנה הבאה על כל המשמעויות. בודקים גם את מדרגת מס היסף, כי הכנסה חייבת גבוהה בשנה אחת מייקרת את כל התיק, ולעיתים פיצול מכירה בין שתי שנות מס משנה את התוצאה.
ינואר
מי שמכר ניירות ערך בלי ניכוי במקור, בדרך כלל אצל ברוקר זר, מגיש דוח ומשלם מקדמה עד 31 בינואר בשל המכירות בחצי השנה הקודמת. אותו דבר חוזר ב-31 ביולי. זה לא מחליף את הדוח השנתי, זה נוסף עליו.
ממרץ ועד סוף מאי
עד 20 במרץ מבקשים ומקבלים טופס 867 מכל מנכה. ממלאים את נספח ג, טופס 1322, ומצרפים 1325 לחשבונות שלא נוכה בהם מס. מגישים את טופס 1301 עד 30 באפריל, או עד 31 במאי בהגשה מקוונת, ומצרפים 1344 למי שיש לו הפסדים משנים קודמות.
מי שרוצה להבין איך הלוח הזה עובד לפני שהשנה נסגרת יכול לקבוע שיעורים פרטיים בזום. עוברים על ההיגיון של קיזוז הפסדים בבורסה, על מה שהחוק מאפשר ועל האפשרויות הקיימות. את הטיפול במקרה הספציפי שלכם, ובמיוחד בנכסים בחו”ל או בסכומים גדולים, עושים מול רואה חשבון או יועץ מס ולא בשיעור. להשלמת הבסיס יש את המדריך המלא למס רווח הון ואת המדריך למתחילים בשוק ההון, ולמי ששוקל לסלק משכנתא או להשקיע אותו מס של 25% הוא שחקן מרכזי בהחלטה.
גילוי נאות: המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ מס, ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ואינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. הנתונים נכונים ל-8 בספטמבר 2026 ומבוססים על נוסח החוק, התקנות והפרסומים הרשמיים של רשות המסים במועד זה.
