כל ישראלי שקונה קרן על מדד S&P 500 קונה שני דברים ולא אחד: מדד מניות אמריקאי, ודולר. את הראשון הוא בחר במודע. את השני הוא קיבל בלי לשים לב, וזאת חשיפה מטבעית. ההפרש בין השניים לא תיאורטי: מי שקנה את המדד בתחילת 2025 ראה על המסך עלייה של 31.5% עד ה-4 בספטמבר 2026, וקיבל בחשבון השקלי שלו 8.8%. הדולר ירד 17.3% באותה תקופה ומחק כמעט שלושה רבעים מהתשואה.
השאלה הבאה מתבקשת: אם ככה, למה שלא נגדר את הדולר ונסיים עם זה? התשובה מסובכת יותר, כי אותו מנגנון בדיוק עבד לטובת המשקיע הישראלי ב-2022. כאן נפרק את זה עם מספרים, עם זוגות קרנות אמיתיים מהבורסה בתל אביב, ועם עלות הגידור כפי שהיא נגזרת מפער הריביות היום.
חשיפה מטבעית במספרים: התמונה נכון לספטמבר 2026
לפני ההסברים, הנתונים שעליהם נשען כל המאמר. כל שורה מגיעה ממקור ראשוני, והתאריך מופיע לידה כי כל אחד מהמספרים האלה זז.
| נתון | ערך | לתאריך |
|---|---|---|
| שער יציג דולר/שקל, בנק ישראל | 3.02 ש”ח | 08/09/2026 |
| שער הדולר ביום המסחר הראשון של 2025 | 3.6519 ש”ח | 02/01/2025 |
| השפל של הדולר מאז דצמבר 2003 | 2.8005 ש”ח | 31/05/2026 |
| השיא של הדולר מאז דצמבר 2003 | 4.7338 ש”ח | 14/11/2005 |
| תשואת S&P 500 בדולר מתחילת 2025 | +31.5% | עד 04/09/2026 |
| אותה תשואה, בשקלים | +8.8% | עד 04/09/2026 |
| ריבית בנק ישראל | 3.25% | פורסם 01/09/2026 |
| ריבית הפד בפועל (effective federal funds) | 3.63% | 03/09/2026 |
| טווח היעד של הפד | 3.50% עד 3.75% | בתוקף מ-11/12/2025 |
שתי השורות האחרונות הן לב עלות הגידור, ונחזור אליהן. שתי השורות באמצע הן הסיבה שהמאמר הזה נכתב.
מה זאת חשיפה מטבעית, ולמה אף אחד לא מדבר עליה
חשיפה מטבעית היא החלק בתשואה שלכם שנקבע לא על ידי הנכס אלא על ידי שער החליפין בין המטבע של הנכס למטבע שבו אתם חיים. אתם חיים בשקלים, קונים בשקלים ומשלמים משכנתה בשקלים. הנכס נמדד בדולר. הפער בין השניים הוא סיכון נפרד לגמרי מסיכון המניות.
הסיבה שלא מדברים על זה פשוטה: אף אחד לא מוכר לכם אותה. קונים קרן סל על מדד, מסתכלים על גרף המדד, בין אם בניתוח טכני ובין אם במבט חודשי פשוט, והגרף הזה תמיד מוצג בדולר. חשיפה מטבעית לא מופיעה בשום כותרת, היא פשוט יושבת שם.
המדד נמדד בדולר, ולכן אתם מחזיקים דולר
מדד S&P 500 הוא 500 חברות אמריקאיות שמניותיהן נסחרות בדולר. גם קרן אירית שנסחרת בלונדון בדולר, וגם קרן ישראלית שנסחרת בתל אביב בשקלים, מחזיקות בסופו של דבר את אותן מניות דולריות. מטבע המסחר של הקרן הוא רק המטבע שבו אתם משלמים בקופה. הוא לא המטבע של הנכס.
זו נקודה שמבלבלת הרבה משקיעים, ובצדק. ההשוואה בין קרן ישראלית, אמריקאית ואירית עוסקת בעיקר במיסוי, בעלויות ובנזילות, אבל חשיפה מטבעית אצל שלושתן זהה כל עוד אף אחת מהן אינה מנוטרלת.
למה קרן שקלית על מדד אמריקאי עדיין חשופה לדולר
הנה הוכחה שאפשר לראות בעיניים. בורסת תל אביב מפרסמת לכל קרן את הנכסים שאליהם היא חושפת אתכם. לקרן קסם S&P 500 (4D) ETF, נייר 1146471 רשומים שני נכסי בסיס: המדד במשקל 100%, ודולר ארה”ב במשקל 100%. שני נכסים, לא אחד.
לעומת זאת לקסם S&P 500 (4A) ETF מנוטרלת מט”ח, נייר 1146604 רשום נכס בסיס אחד בלבד: המדד. הבורסה עצמה אומרת לכם שהקרן הראשונה מוכרת לכם שני דברים והשנייה מוכרת אחד. שתיהן נסחרות בשקלים ושתיהן עוקבות אחרי S&P 500 NTR. הנתונים נשלפו ב-08/09/2026.
מה חשיפה מטבעית עשתה לתשואה: 31.5% על המסך, 8.8% בחשבון
הטבלה הבאה מציגה את תשואת המחיר של המדד עד 04/09/2026 מול שינוי שער הדולר באותה תקופה בדיוק, ואת התוצאה שהמשקיע הישראלי קיבל בפועל. סדרת המחירים היא סדרת סגירות של המדד, ללא דיבידנדים, וסדרת המטבע היא USD/ILS שנבדקה מול השער היציג של בנק ישראל.
| מתחילת | תשואת המדד בדולר | שינוי הדולר מול השקל | התשואה בפועל בשקלים |
|---|---|---|---|
| ינואר 2025 | +31.5% | -17.3% | +8.8% |
| ינואר 2024 | +62.7% | -16.4% | +36.0% |
| ינואר 2023 | +101.8% | -14.1% | +73.5% |
| ינואר 2022 | +60.9% | -3.2% | +55.7% |
| ינואר 2021 | +108.6% | -6.2% | +95.6% |
| ינואר 2016 | +283.5% | -22.8% | +196.2% |
| ינואר 2011 | +506.9% | -14.9% | +416.3% |
שורת 2025 היא הקיצונית שבהן, והיא כל מה שצריך לדעת על חשיפה מטבעית. 31.5% הפכו ל-8.8%, כלומר על כל 100,000 שקל שהושקעו התוצאה הייתה כ-108,800 שקל במקום כ-131,500 שקל אילו השער לא היה זז. פער של כ-22,700 שקל, לפני עלויות גידור ולפני דמי ניהול.
הדולר גרע בכל אחת משבע התקופות
שימו לב לעמודה האמצעית, זו שמכמתת חשיפה מטבעית. בשבע התקופות שנבדקו הדולר ירד מול השקל בכל אחת מהן, בין 3.2% ל-22.8%. אף פעם הוא לא הוסיף. זה ממצא חזק, וגם מסוכן, כי קל להסיק ממנו מסקנה שהנתונים לא תומכים בה.
הנתונים אומרים מה קרה, לא מה יקרה. הדולר עמד על 4.7338 שקלים בנובמבר 2005 ועל 2.8005 שקלים במאי 2026. מי שמסתכל על התקופה ההפוכה רואה מגמה הפוכה. מבחן לחץ לתיק שמניח שהמגמה תימשך הוא לא מבחן לחץ.
הצד השני: ב-2022 חשיפה מטבעית הצילה את התיק הישראלי
2022 הייתה שנה גרועה למניות אמריקאיות. המדד ירד, אבל הדולר עלה, והמשקיע הישראלי ספג פחות מחצי מהמכה. החישוב הבא נעשה על ידינו על אותן שתי סדרות בדיוק שמזינות את הטבלה למעלה, מיום המסחר הראשון של 2022 עד יום המסחר האחרון שלה.
| מתחילת 2025 עד 04/09/2026 | שנת 2022 כולה | |
|---|---|---|
| תשואת המדד בדולר | +31.5% | -20.0% |
| שינוי הדולר מול השקל | -17.3% | +13.2% |
| התשואה בשקלים | +8.8% | -9.4% |
קראו את העמודה הימנית שוב. מי שהחזיק את המדד דרך קרן לא מנוטרלת הפסיד 9.4% בשקלים בשנה שבה המדד עצמו איבד 20% בדולר. מי שהיה מגודר באותה שנה היה סופג את מלוא ה-20%.
על 100,000 שקל זה ההבדל בין יתרה של כ-90,600 שקל לבין כ-80,000 שקל, לפני עלויות. כ-10,600 שקל של הגנה, שהגיעו בדיוק מהחשיפה שכולם מתלוננים עליה היום.
זו הנקודה שחייבים להפנים לפני שמחליטים משהו: גידור לא מוריד רק את הרעש הרע. הוא מוריד את שני הקצוות. מי שמבטל את החשיפה מוותר גם על הכרית של 2022.
קרן אירית, אמריקאית או ישראלית: איפה נוצרת החשיפה
הבלבול הנפוץ ביותר הוא בין מטבע המסחר לבין המטבע שיוצר חשיפה מטבעית. קרן אירית על S&P 500 נסחרת בדולר, ולפעמים אותה קרן בדיוק רשומה למסחר גם בלירה או באירו. הרישום הזה משנה במה תשלמו בעת הקנייה. הוא לא משנה שהנכס מתחתיו הוא מניות אמריקאיות.
הכיוון ההפוך נכון גם הוא. קרן ישראלית שנסחרת בשקלים בתל אביב, ואתם קונים אותה בשקלים ומקבלים אותה בשקלים, עדיין מייצרת לכם חשיפה מטבעית מלאה אם היא לא מנוטרלת. השקל הוא רק צינור התשלום.
מה שכן משתנה בין השלוש הוא המס, סוגיית מס העיזבון האמריקאי, ועלויות ההמרה אצל הברוקר או הבנק. אלה שיקולים אמיתיים, אבל הם נפרדים לחלוטין מהשאלה של חשיפה מטבעית.
מנוטרלת מט”ח מול מגודרת מט”ח: מה ההבדל
בשיווק שומעים את שני המונחים ולפעמים מתייחסים אליהם כאילו הם שונים. בסיווג הרשמי של בורסת תל אביב יש רק אחד. כל שש הקרנות שבדקנו, של קסם, של תכלית ושל הראל, מסווגות באותה קטגוריה בדיוק: “מניות גיאוגרפי, מנוטרלת מט”ח”.
המנגנון הוא גידור, בדרך כלל בעסקאות החלף או חוזי פורוורד קצרים שמתגלגלים. השם הרשמי הוא נטרול. אם אתם רואים קרן שמכנה את עצמה “מגודרת מט”ח”, בדקו את שורת הסיווג ואת פרופיל החשיפה שלה ולא את השם השיווקי.
ומילה על המילה נטרול: היא לא אומרת אפס. היא אומרת שהמנפיק התחייב לתקרה, ואת התקרה הזאת אפשר לראות בשורה אחת.
האות בפרופיל הקרן שקובעת את גודל החשיפה
לכל קרן ישראלית יש פרופיל חשיפה בן שני תווים, והוא הדרך המהירה למדוד חשיפה מטבעית. הספרה מתארת את החשיפה למניות והאות מתארת את החשיפה למט”ח. זו השורה השימושית ביותר בדף הקרן, והיא לוקחת שתי שניות לקרוא.
בקרנות שבדקנו, פרופיל שמסתיים באות A מתועד בבורסה כחשיפה למט”ח של עד 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. פרופיל שמסתיים באות D מתועד כחשיפה של עד 120% מהשווי הנקי. זה כל ההבדל בין 4A ל-4D, ובשתיהן הספרה 4 מציינת חשיפה למניות של עד 120%.
המשמעות המעשית: קרן מנוטרלת מט”ח בפרופיל A עדיין רשאית להחזיק עד עשירית מנכסיה בחשיפה למטבע. קרן מנוטרלת אינה קרן שקלית טהורה, והפער בינה לבין המדד יכול להיות קטן אבל הוא לא בהכרח אפס. בדיקה של דף הקרן לפני קנייה חוסכת כאן הפתעות.
שלושה זוגות אמיתיים בתל אביב: אותו מדד, חשיפה מטבעית שונה
הטבלה הבאה מציגה שלושה זוגות. בכל זוג אותו מנפיק, אותו מדד בסיס (S&P 500 NTR), ואותו מבנה מוצר. ההבדל היחיד הוא נטרול המט”ח. הנתונים נשלפו ממערכת מאיה של בורסת תל אביב ב-08/09/2026.
| מנפיק | שם הקרן | מספר נייר | פרופיל חשיפה | דמי ניהול |
|---|---|---|---|---|
| קסם | קסם S&P 500 (4D) ETF | 1146471 | 4D, חשופת מט”ח | 0.60% |
| קסם | קסם S&P 500 (4A) ETF מנוטרלת מט”ח | 1146604 | 4A, מנוטרלת | 0.90% |
| מיטב | תכלית סל (4D) S&P 500 | 1144385 | 4D, חשופת מט”ח | 0.70% |
| מיטב | תכלית סל (4A) S&P 500 מנוטרלת מט”ח | 1143817 | 4A, מנוטרלת | 0.80% |
| הראל | הראל סל (4D) S&P 500 | 1149020 | 4D, חשופת מט”ח | 0.60% |
| הראל | הראל סל (4A) S&P 500 מנוטרלת מט”ח | 1149137 | 4A, מנוטרלת | 0.80% |
הפער בדמי הניהול בין הגרסה המנוטרלת לחשופה הוא 0.30 נקודת אחוז אצל קסם, 0.20 אצל הראל ו-0.10 אצל מיטב. זהו רק חלק מעלות הגידור, החלק שהמנפיק גובה ממכם בגלוי. את החלק השני משלמים בשוק.
דמי הנאמנות באותן קרנות נמוכים בהרבה, בין 0.008% ל-0.03%, ולכן הם לא משנים את התמונה. שימו לב שהמספרים האלה משתנים מדי פעם, ולכן בדקו אותם בדף הקרן ביום שאתם קונים.
כמה עולה לגדר חשיפה מטבעית
הגידור נעשה בעסקאות החלף ובחוזי פורוורד. המחיר שלהם לא נקבע לפי תחזית של מישהו על הדולר, אלא לפי פער הריביות בין שני המטבעות. זה המנגנון היחיד שמונע ארביטראז’ חופשי, ולכן הוא מחייב.
מאיפה מגיעה העלות
כדי לנטרל חשיפה מטבעית של דולר מוכרים דולרים קדימה בתאריך עתידי. השער העתידי נקבע כך שיישווה בין שתי אפשרויות: להחזיק שקלים ולקבל ריבית שקלית, או להמיר לדולר, לקבל ריבית דולרית ולהמיר חזרה. כשהריבית הדולרית גבוהה מהשקלית, השער העתידי נמוך מהשער היום, וההפרש הוא העלות שלכם.
וזה עובד גם הפוך. אם ריבית בנק ישראל הייתה גבוהה מריבית הפד, הגידור היה מזכה אתכם במקום לעלות לכם. עלות הגידור אינה קבוע טבע, היא נגזרת של החלטות הריבית בשתי המדינות.
פער הריביות היום
ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, כפי שפורסם ב-1 בספטמבר 2026, וההחלטה הבאה קבועה ל-21 באוקטובר 2026. הריבית האפקטיבית של הפד עמדה על 3.63% ב-3 בספטמבר 2026, בתוך טווח יעד של 3.50% עד 3.75% שנקבע ב-11 בדצמבר 2025.
הפער הוא 0.38 נקודת אחוז לטובת הדולר. זה סדר הגודל של עלות הגידור השנתית בשוק היום, לפני עמלות. מחברים לזה את פער דמי הניהול מהטבלה, 0.10 עד 0.30 נקודה, ומקבלים עלות שנתית כוללת של בערך חצי נקודת אחוז עד 0.7 נקודה.
חצי נקודה בשנה נשמע זניח מול תנועה של 17.3% במטבע. על פני עשרים או שלושים שנה זה כבר לא זניח, כי העלות נגבית בכל שנה בלי קשר לשאלה אם המטבע זז. תנועת מטבע היא אירוע, עלות גידור היא תשלום מצטבר.
למי גידור חשיפה מטבעית מתאים
הקריטריון היחיד שבאמת עובד הוא לא תחזית על הדולר אלא תאריך: מתי אתם צריכים את הכסף הזה, בשקלים.
- יעד שקלי בטווח קצר. הון עצמי לדירה בעוד שנתיים, שכר לימוד, רכישה מתוכננת. תנועה של 17% במטבע בשנה וחצי היא הפרש שלא מתאזן בזמן הזה.
- שלב המשיכה. מי שכבר מושך מהתיק להוצאות שוטפות בשקלים חשוף לרצף המטבע בדיוק כמו לרצף התשואות.
- כל ההתחייבויות בשקלים. מי שכל ההוצאות והחובות שלו שקליים, ומי שיודע על עצמו שהוא ימכור בפאניקה כשיראה תשואה דולרית יפה שנעלמה בשקלים.
- רכיב סולידי. החלק בתיק שאמור להיות יציב. אין הרבה היגיון להחזיק רכיב סולידי ולתת לו תנודתיות מטבע.
למי גידור פחות מתאים
מי שמשקיע לעשרים או שלושים שנה נמצא בצד השני. הוא משלם את העלות בכל אחת מהשנים האלה, והוא מוותר על כרית ההגנה שעבדה ב-2022 ותעבוד שוב במשבר הבא שבו הדולר יתחזק.
יש כאן גם עניין של פיזור. השקל הוא מטבע של כלכלה קטנה אחת. חשיפה מטבעית לדולר היא, מזווית מסוימת, פיזור מחוץ לסיכון המקומי, בדיוק כמו פיזור גלובלי של המניות עצמן. מי שמגדר את כל התיק מרכז את כל הסיכון שלו בשקל.
ויש עניין של יכולת ניבוי. איש מאיתנו לא יודע איפה יהיה שער הדולר בעוד עשור. מי שמגדר בגלל שהדולר ירד השנה מקבל החלטה ארוכת טווח על סמך מה שכבר קרה, וזו אותה טעות שעושים כשקונים מניה אחרי שהיא עלתה.
איך בודקים כמה חשיפה מטבעית יש לכם בתיק
שלושה צעדים, ואפשר לעשות אותם בעשרים דקות.
- עברו נכס נכס. לכל קרן ישראלית בתיק בדקו את פרופיל החשיפה. אות A פירושה עד 10% מט”ח, אות D פירושה עד 120%. כל ETF זר, כל מניה זרה וכל אג”ח נקובה במט”ח היא חשיפה מלאה.
- חשבו אחוז. סכמו את השווי החשוף וחלקו בשווי התיק. המספר הזה הוא החלטת הקצאת נכסים לכל דבר, גם אם מעולם לא קיבלתם אותה במודע.
- אל תשכחו את החיסכון הפנסיוני. קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה מחזיקות נכסים בחו”ל, וגם שם יש חשיפה מטבעית שאתם לא רואים בדף החשבון של הברוקר.
אחרי שיש מספר, ההחלטה נעשית קלה בהרבה. איזון תקופתי של האחוז הזה מייצר תוצאה עקבית יותר מהחלטה חד פעמית שמתקבלת אחרי חודש רע.
ארבע טעויות נפוצות סביב חשיפה מטבעית
- “הקרן נסחרת בשקלים, אז אני לא חשוף”. ראינו למעלה שהבורסה רושמת לקרן קסם 1146471 שני נכסי בסיס: המדד ודולר ארה”ב. מטבע המסחר אינו מטבע החשיפה.
- “מנוטרלת זה אפס”. פרופיל A מתיר עד 10% חשיפה למט”ח. קרוב לאפס, לא אפס.
- גידור אחרי הירידה. הדולר ירד מ-4.7338 שקלים ב-2005 ל-2.8005 שקלים ב-2026. מי שמגדר עכשיו בגלל התנועה הזו מבטח את עצמו מפני מה שכבר קרה.
- השוואת דמי ניהול בין שני מוצרים שונים. 0.60% מול 0.90% אצל קסם אינו סתם הפרש מחיר. אלה שני מוצרים שונים, ואחד מהם קונה לכם שירות שהשני לא נותן.
ולבסוף, הבהרה שצריכה להיאמר במפורש: כל מה שכתוב כאן הוא הסבר על מנגנון, ואינו ייעוץ השקעות ואינו ייעוץ מס. גם למס יש כאן תפקיד, כי מס רווח הון נגבה בשיעור 25% על הרווח הריאלי ולא על המספר שמופיע על המסך, וזה נושא לרואה חשבון.
שאלות נפוצות
קרן מנוטרלת מט”ח תיתן בדיוק את תשואת המדד בשקלים?
לא בדיוק. היא תיתן את תשואת המדד פחות עלות הגידור, פחות דמי הניהול, ובתוך סטייה שנובעת מכך שפרופיל A מתיר עד 10% חשיפה למט”ח. הכיוון נכון, הדיוק אינו מושלם.
אם הדולר ירד בכל שבע התקופות, למה לא לגדר הכל?
כי שבע תקופות חופפות שמסתיימות באותו יום אינן שבע תצפיות בלתי תלויות. כולן מסתיימות בשער של כ-3.01 שקלים, שהוא קרוב לשפל של כל הסדרה מאז דצמבר 2003. אותה טבלה שתיבנה בסוף 2005, כשהדולר עמד על 4.7338, תיראה הפוכה לגמרי.
ETF אמריקאי או אירי מגדר לי משהו?
לא. חשיפה מטבעית שם מלאה, בדיוק כמו בקרן ישראלית לא מנוטרלת. קיימות גרסאות מגודרות לשקל של קרנות זרות מסוימות, אבל הן נדירות ולרוב יקרות יותר. המדריך לקניית מדד S&P 500 מפרט את החלופות.
אפשר לגדר רק חלק מהתיק?
כן, וזו האפשרות שהכי פחות מדברים עליה. מחזיקים חלק בקרן מנוטרלת וחלק בחשופה, לפי הפרופורציה שבין הצרכים השקליים הקרובים לצרכים הרחוקים. תיק מגוון לא חייב להיות אחיד בשאלה הזאת.
מה קורה לחשיפה כשקונים דרך הבנק במקום ברוקר?
החשיפה לא משתנה, העלויות כן. עמלת ההמרה והמרווח על שער החליפין נגבים בכל המרה, ולכן מי שמחזיק קרן דולרית ומבצע פעולות תכופות משלם על המטבע פעמיים: בשער ובעמלה.
שורה תחתונה
חשיפה מטבעית אינה תופעת לוואי של השקעה במדד אמריקאי, היא חצי מההשקעה. מי שקנה בתחילת 2025 ראה 31.5% וקיבל 8.8%, כי הדולר ירד 17.3%. זה קרה בלי שאף אחד הודיע לו שהוא קנה מטבע.
אבל אותו מנגנון עבד לטובתו ב-2022: מינוס 20% במדד הפכו למינוס 9.4% בשקלים, כי הדולר עלה 13.2%. גידור מוחק את שני הצדדים, לא רק את הצד שכואב עכשיו.
העלות היום נמוכה יחסית, כ-0.38 נקודת אחוז מפער הריביות ועוד 0.10 עד 0.30 נקודה בדמי הניהול. היא נגבית כל שנה, גם בשנים שבהן המטבע לא זז, ולכן משקל הזמן הוא המשתנה המכריע. מדד אחד, שני נכסים, ושתי החלטות נפרדות.
אז מה עושים עם זה
אין תשובה אחת נכונה בשאלת חשיפה מטבעית, ומי שמוכר לכם אחת כזאת מוכר לכם תחזית.
יש שלוש דרכים לגיטימיות. לא לגדר בכלל, ולחיות עם זה שהתשואה בשקלים תיראה אחרת מהתשואה על המסך, לשני הכיוונים. לגדר את הכל, ולשלם כחצי נקודת אחוז בשנה תמורת שקט. או לפצל, ולגדר בדיוק את החלק שאתם יודעים שתצטרכו בשקלים בשנים הקרובות.
ההבדל בין השלוש הוא לא תחזית על הדולר. הוא תאריך: מתי הכסף הזה הופך לכסף שאתם מוציאים, ולכן החישוב של כמה כסף צריך לפרישה קודם להחלטת הגידור.
אם אתם לא יודעים לאיזו מהשלוש אתם שייכים, סימן שכדאי להבין את המנגנון לעומק לפני שמחליטים. בשיעורים פרטיים בזום עוברים על שלוש האפשרויות, על מה שכל אחת מהן עולה ועל איך בודקים קרן לפני קנייה. הבחירה עצמה נשארת שלכם. מי שמעדיף לבנות את זה לבד יכול להתחיל מהקורס.
גילוי נאות: המאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או שיווק השקעות, ואינו מתחשב בנתונים ובצרכים של אף אדם. הנתונים נכונים לתאריכים המצוינים לידם, ומספרי הנייר ודמי הניהול נשלפו ממערכת מאיה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ב-8 בספטמבר 2026 ועשויים להשתנות.
